בדיקות מיוחדות

ETF הינה בדיקה מיוחדת שמטרתה לאתר או לשלול בעיות בתפקוד תעלת אאוסטכיוס (החצוצרה), הבדיקה מתבצעת ע"י בדיקה במכשיר טימפנומטר רגיש מאוד (tympanometry) אשר מודד את היענות האוזן התיכונה. בבדיקה זו מוכנס לאוזן חיישן דרכו מושמע צליל לאוזן ובמקביל תוך כדי שינוי לחץ האוויר בתעלת האוזן נמדד שינוי החזר הקול. הבדיקה מספקת לרופאים תמונת מצב של תפקוד האוזן באופן שאינו פולשני או ניתוחי, לרוב ישלחו לבדיקה מטופלים אשר מתלוננים על אטימות או תחושת בועה מתמשכת, הבדיקה אני כואבת ודי קצרה.

בדיקת Decay האו (Tone Decay) הינה בדיקה מיוחדת מאוד המשמשת באודיולוגיה לאיתור ומדידה של התעייפות האוזן, היא פותחה על ידי פרופ' ריימונד קארהרט בשנת 1957, מטרת הבדיקה הינה יצרית תבנית של דעיכת יכולת האוזן (העצב) לתפקד באופן טוב לאורך זמן, כמו כל דבר בגוף שלנו גם האוזן יכולה לסבול מהתעייפות ושזה קורה אנחנו שומעים פחות טוב וקשובים לסביבה פחות, ישנם אנשים אשר השמיעה שלהם דועכת מהר מהממוצע, במילים אחרות הבדיקה משמשת אותנו לבדוק האם הנבדק מסוגל או לא מסוגל לשמוע תקין ואורך זמן.

רפלקס אקוסטי (Reflex Acoustic) הוא תגובה בלתי רצונית, של שרירים קטנטנים באוזן התיכונה אשר מחוברים אל עצמות השמע (הקטנות ביותר בגוף האדם), הרפלקס האקוסטי מסייע להגן על האוזן ועל השמיעה מפני גירויים בעוצמות גבוהות מדי, אשר יכולים לפגוע באופן ממשי בשמיעה שלנו. באופן רגיל הרפלקס נוכח כאשר ניתן לאוזן גירוי אקוסטי (שמיעתי) בעוצמה חזקה מאד, שרירים באוזן התיכונה מתכווצים ובכך יוצרים הפחתה של האנרגיה התנודתית המתקבלת באוזן החיצונית ועוברת ממנה אל האוזן הפנימית. בדיקת הרפלקס האקוסטי מתבצעת באמצעות מכשיר הטימפנומטר. זהו מכשיר אשר, בין היתר, בודק את תנודות עור התוף על ידי הפעלת לחץ ברמות משתנות בתוף תעלות השמע. באמצעות מכשיר זה ניתן לאבחן מחלות ובעיות שונות הקשורות באוזן התיכונה. השימוש במכשיר זה לצורך בדיקת רפלקס אקוסטי נועד כדי להביא את תגובת הרפלקס. הממצאים של בדיקה זו מאפשרים אבחון של מחלות אוזן שונות והפרעות בשמיעה. למשל, כאשר נוכח רפלקס גם בתגובה לצלילים בעוצמה נמוכה וסבירה, ניתן לומר כי קיימת הפרעה בתפקוד המערכת. במידה והרפלקס אינו קיים כלל, ייתכן וקיימת ירידה משמעותית בשמיעה אשר מקורה במערכת העצבים.

בדיקת SOAE לאבחון טיניטוס באופן אובייקטיבי, הינה בדיקה מיוחדת ונדירה שמאפרת גילוי של תדר הטיניטוס באופן אובייקטיבי ומדויק יותר, זאת בדיקה לא שגרתית ולמרות שהיא אינה פולשנית היא אינה מבוצעת רבות, לרוב הפונים לביצוע הבדיקה יבקשו לערוך אותה באופן פרטי בכדי לאשש את תחושתם כי קיים טיניטוס. הבדיקה פועלת על עיקרון השוואת הפוטנציאל החשמלי שבין המוח לעצב השמיעה ובכך מספקת תמונת מצב מדויקת על התדר ממנו סובל הנבדק.

אובדן שמיעה פתאומי מוגדר כתחושה של ליקוי שמיעה חד או דו צדדית, אשר מתחילה באורח מהיר תוך 72 שעות. בתוך קבוצה זו קיימים ליקויים עקב תחלואת האוזן התיכונה, כמו דלקת. למעשה, כאשר עוסקים באובדן שמיעה פתאומי (Sudden hearing loss – SHL) הכוונה בעיקר לתת קבוצה של ליקוי שמיעה תחושתי עצבי פתאומי (Sudden sensorineural hearing loss – SSNHL) הליקוי נובע מפגיעה בשבלול, בעצב השמע או בגזע המוח. שכיחות ליקוי שמיעה תחושתי עצבי פתאומי באוכלוסיית המבוגרים (מעל גיל 18 שנים) היא 5–20 ל-100,000. רוב הליקויים הם חד צדדיים. ליקוי דו צדדי הוא נדיר ומחשיד למחלות אחרות כפי שיפורט להלן. התסמין המוביל המרכזי הוא תחושת מלאות או אטימה באוזן. זוהי תלונה שכיחה אשר לעיתים קרובות אינה מאובחנת ומטופלת בזמן. כל תלונה כזו צריכה להיבדק ולהיות מאובחנת בהקדם כדי לא להחמיץ פגיעה משמעותית באוזן או אירוע גורם חשוב (כגון אירוע מוחי). תלונה מובילה נוספת שמופיעה כמעט בכל המקרים היא תלונת הטנטון, כלומר, רעש סובייקטיבי באוזן הפגועה, שיכול להיות חזק וטורדני ואף לגרום לתגובת פחד ודיכאון אצל הנפגע. אובדן השמיעה יכול להיות מלווה בפגיעה גם במערכת שיווי המשקל הסמוכה (Vestibular system,‏ 30-40%) ולגרום לתופעת סחרחורת וחוסר יציבות. תלונה זו יכולה להיות הדומיננטית בין השלוש ולהתלוות בתופעות גופניות קשות, בעיקר בחילות והקאות. הופעת סחרחורת מבשרת על פרוגנוזה ירודה יותר.