לירידה בשמיעה יש השלכות בריאותיות, כלכליות וחברתיות רבות – אבל יש גם דרך פשוטה ויעילה להימנע מכך ולשפר את איכות החיים שלכם.

אתם יכולים לשפר את איכות החיים שלכם באופן משמעותי - מוגש כמידע לציבור.

בעיות שמיעה נפוצות מאוד בעולם ויכולות לגרום לדיכאון, לבידוד חברתי ואפילו לנזק כלכלי. התעלמות מהן אף עלולה להוביל לניוון של עצב השמיעה אשר תקשה על הטיפול בהמשך. החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות נרשמה קפיצת דרך טכנולוגית משמעותית שהופכת את מכשירי השמיעה לאיכותיים, אופנתיים ודיסקרטיים הרבה יותר.

כ-14 אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלים מירידה בשמיעה, כאשר על פי ההערכות, בישראל הבעיה אף משמעותית ונפוצה יותר. פרופ' רפי קרסו, מומחה לנוירולוגיה והיועץ המקצועי של "גל מכשירי שמיעה", מסביר כי על אף שמדובר בבעיה נפוצה, רבים לא מטפלים בה בזמן וכמו שצריך, מה שעלול להוביל להידרדרות קוגניטיבית, ניוון של עצב השמיעה, דמנציה מוקדמת ולהשלכות משמעותיות על החיים של האדם ומשפחתו.

"לישראלי הממוצע ייקח כשנתיים מהרגע שהוא יגלה שהוא סובל מירידה בשמיעה ועד שיפנה לקבלת טיפול מקצועי. זה קשור גם לדחיינות שרבים מאיתנו סובלים ממנה – והיא מורגשת לא רק בהקשר של השמיעה, אלא גם בנטייה כללית לדחות טיפולים רפואיים אחרים".

כיום יש המון סטיגמות ותפיסות שגויות סביב הנושא של ירידה בשמיעה. לדוגמה, אנשים נוטים לחשוב שמי שנעזרים במכשירי שמיעה הם בעיקר מבוגרים, או מי שסובלים מירידת שמיעה קשה – כאשר בפועל, רבים מתמודדים עם ירידה קלה או בינונית בשמיעה – גם בצעירותם. בנוסף, בעוד שמשקפיים הפכו עם השנים לפופולריים ואפילו אופנתיים – השימוש במכשירי שמיעה נתפס אצל חלק מהאנשים כמביך. בעידן שבו כולם מסתובבים עם אוזניות אלחוטיות – בהחלט ניתן וצריך להשתחרר מהבושה ותפיסה המיושנת הזאת.

מכשירי השמיעה של היום: דיסקרטיים ויעילים הרבה יותר.

כשחושבים על מכשירי שמיעה, מדמיינים מכשירים גדולים ומסורבלים, כאשר בפועל, כיום יש מגוון רחב של מכשירים, חלקם מאוד קטנים ויכולים להיות בגודל גרעין של זית. מכשירים אלו יכולים לטפל בירידה קלה עד בינונית בשמיעה, כאשר גם המכשירים הגדולים יותר שמטפלים בבעיות מורכבות וקשות יותר, יכולים להיות קטנים, אסתטיים ודיסקרטיים בהרבה מבעבר. יש גם מכשירים לבישים שניתן להתקין על משקפיים או אפילו על כובע.

בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות מיוחדות שמאפשרות שמיעה איכותית וטבעית יותר, ובמקביל משפרות במידה ניכרת את איכות החיים. אלו כמה מהבולטות שבהן:

1. זיהוי דיבור דינמי (Dynamic Speech Beem)

זוהי טכנולוגיה פורצת דרך שנרשמה כפטנט של חברת HANSATON הגרמנית ונחשבת לטכנולוגיה המתקדמת בעולם לזיהוי דיבור. בזכותה, מכשירי השמיעה מסוגלים לזהות דיבור גם בסביבות רועשות ומאתגרות, ומאפשרת להבין בצורה טובה יותר את הדוברים בכל סיטואציה. מכשירי השמיעה שכוללים DSB™ יודעים להפחית את הרעש, להגביר ולהתמקד בדיבור באופן אוטומטי.

2. מכשירי שמיעה נטענים AQ™ ST

בעבר, כל מכשירי השמיעה פעלו באמצעות סוללות. בשנים האחרונות התפתחו מכשירים נטענים, שחוץ מלחסוך למשתמשים את העיסוק היומיומי בסוללות, מאפשרים גם חיסכון משמעותי בהוצאות בטווח הארוך, משפרים מאוד את איכות החיים וגם תורמים לאיכות הסביבה. בדגמים הנטענים מסוג AQ, טעינה קצרה של עד שלוש (3) שעות יספקו 24 שעות של שמיעה איכותית וטבעית. ברובם גם תוכלו לשלוט מהטלפון החכם – ולהשתמש בהם גם לשיחות ולהאזנה למוזיקה באיכות D-Sound™3.

במקור, מכשירים נטענים פותחו כדי לספק מענה למי שסובלים מבעיית ראייה או לאנשים שהתקשו לתפעל את המכשירי השמיעה המופעלים בסוללות בגלל קושי מוטורי. כיום הם הפכו לדגמים הנמכרים בעולם הודות לנוחות הרבה שהם מבטיחים לכל המשתמשים. 

3. הפחתת רעשים אוטונומית (Active Noise Reduction)

הטכנולוגיה הוותיקה שמשולבת גם במכשירי שמיעה וגם באוזניות היוקרתיות של המותגים המובילים, עברה מהפך של ממש בשנה האחרונה ונחשבת כיום לפורצת דרך. יצרנית מכשירי השמיעה הגרמנית HANSATON שילבה אותה בכל דגמי מכשירי השמיעה שלה כדי לאפשר לכל המשתמשים מכל הרמות ליהנות מיתרונותיה הרבים שלה.

המכשירים שמכילים את טכנולוגיית ANR™ יודעים לנתח בעצמם את הסביבה ואת הרעש בה, במהירות מדהימה של 522 מיליון פעולות בשנייה. זהו מעבד השמיעה המהיר בעולם, כיום והוא מאפשר למכשירים להגיב באופן אוטונומי וחכם, תוך התבססות על נתונים בהתאמה אישית על מצבו הייחודי של המשתמש.

4. טכנולוגיה אלחוטית Bluetooth 5.0 וחיבור לכל מה שאוהבים

שימוש במכשירים כמו טלפון, מחשב וטלוויזיה הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה של כולנו – וכיום ניתן לסנכרן בקלות את המכשירים האלו עם מכשירי השמיעה. יהונתן רוט, מומחה לציוד רפואי ומכשירי שמיעה מדגיש כי הטכנולוגיה הזאת סייעה לרבים בעיקר בתקופת הקורונה. "כשכולנו היינו פתאום מנותקים מהסביבה החיצונית, הטלפונים הפכו לאמצעי הקשר המרכזי. אנשים שסובלים מפגיעה בשמיעה ואין להם את החיבור הזה, מצאו את עצמם עם קושי משמעותי לתקשר עם העולם החיצון".

איך לבחור מכשיר שמיעה שבאמת מתאים לי?

מכשירי שמיעה רבים מהדור החדש משלבים את כל הטכנולוגיות שהזכרנו כאן ויכולים להתחבר גם לאפליקציות ייעודיות שעוזרות לכוון את הגדרות המכשיר בהתאם להעדפות האישיות שלכם. עם זאת, חשוב להבין שלא כל המכשירים מציעים זאת – ויש לבדוק היטב את הנושא לפני שמקבלים החלטה.

כיום ישנם סוגים ודגמים רבים של מכשירי שמיעה ואת חלקם אפילו ניתן לרכוש באינטרנט, אך יש להפריד בין מכשירי שמיעה המותאמים אישית אליכם לבין מכשירים פשוטים שאינם מותאמים אישית. הדרך להבטיח התאמה אישית ומדויקת היא להיעזר במומחים לשיקום שמיעה, אשר הוכשרו במיוחד על ידי יצרניות המכשירים. מומחה שמיעה מקצועי, יבצע בחינה מקיפה של הצרכים, ירידת השמיעה ואורך החיים שלכם וימליץ על הפתרון הנכון והמתאים לכם ביותר .

מה קורה כשאנחנו מזניחים את הטיפול בשמיעה?

התעלמות מכל בעיה רפואית עלולה להשפיע על הבריאות ואיכות החיים במישורים רבים – וזה נכון גם בהקשר של ירידה בשמיעה.

לדברי פרופ' קרסו: "ירידת שמיעה אשר אינה מטופלת מובילה להתדרדרות בדיסקרימינציה או במילים פשוטות יותר, היכולת להבחין ולהבין מילים ודיבור. כשאנחנו מתקשים לשמוע ולהבין לאורך זמן, עצב השמיעה מתנוון, כמו כל עצב בגוף שלא מקבל גירוי לאורך זמן. עצב שמתנוון כבר לא יוכל לחזור לתפקד באותה הצורה, גם אחרי שנתאים מכשירים לשיפור השמיעה. ככל שמזניחים, כך מגדילים את הסיכוי לנזק שיהיה קשה להתגבר עליו אפילו עם הטכנולוגיות הקיימות".

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על קשר ברור ומדאיג בין ירידה בשמיעה לבין אתגרים נפשיים. על פי הנתונים, כ-44% אחוזים מהאנשים שסובלים מירידה בשמיעה מדווחים גם על עלייה בתסמיני דיכאון. לדברי פרופ' קרסו, בהחלט ניתן להבין את הקשר הזה. "ירידה בשמיעה גורמת לנו להרגיש מנותקים יותר – אנשים שהיו רגילים ללכת להרצאות, לכנסים או לקולנוע, פתאום מפסיקים לעשות זאת כי הם פשוט מתקשים יותר להבין את סביבתם".

אותו הקושי עלול לייצר כמובן גם אתגרים חברתיים. אנשים עם ירידה בשמיעה מרגישים לא פעם שהם לא מצליחים לעקוב אחרי שיחות במפגשים חברתיים, מה גם שאם אנשים שלא מודעים למצבם לא יבינו מדוע הם מתקשרים פחות.

אם לא מטפלים – זה פוגע גם בכיס

ב-2018, פורסם בארצות הברית מחקר משמעותי בקרב משקי בית שבהם לפחות אחד מבני הזוג סובל מירידה כלשהי בשמיעה שאינה מטופלת. מנתוני המחקר עולה כי משפחות אלו סובלות מהכנסה שלילית ממוצעת (הפסד) של 22.5 אלף דולרים בהכנסות בשנה.

"כשחושבים על זה, זה די הגיוני", מדגיש פרופ' קרסו. "כי אותם אנשים יתקשו גם במקום העבודה – אולי זה יהיה מאתגר יותר להביע את עצמם בישיבות, אולי הם יתקשו למלא הוראות כי יתביישו להגיד כל פעם שלא הבינו – וזה חבל כי הפתרון לכל הבעיות האלו בדרך כלל מאוד יעיל, זמין ופשוט".

אחד המטופלים, שופט במקצועו, הסביר כך את הקושי: "כשאדם לא שומע, זה נתפס, שלא בצדק, כאילו הוא לא מבין. אנשים אפילו יכולים לחשוב שיש לו בעיה נוירולוגית או מחלה אחרת. יש שיחשבו שהוא מנותק מהסביבה – אבל בפועל הוא פשוט לא שומע כמו כולם ולכן אינו מצליח להגיב כפי שמצופה ממנו".

כדי להימנע מכל ההשלכות האלו ולהבטיח שהירידה בשמיעה לא תהיה כרוכה בירידה בבריאות ובאיכות החיים – חשוב כאמור להתייעץ בהקדם עם מומחה שיידע להתאים את הפתרון המדויק ביותר בעבורכם.

הדברים נכונים גם לאלו אשר משתמשים במכשירי שמיעה ואינם מרוצים מאיכות הצליל או השמיעה ומרגישים שניתן לשפר את איכות חייהם בעזרת הפתרון הנכון.

 

 

 

לבדיקת שמיעה/התייעצות:

מלא.י פרטיך ונחזור אליך בהקדם

עקבו אחרינו