אז אמרו לכם שזה מכשיר השמיעה הכי טוב, אז אמרו! (ספויילר) הוא לא, עכשיו תבינו למה:

הידעתם: 71% מכשירי השמיעה בעולם הם גנרים וברמה טכנולוגית נמוכה!

מחקר בינלאומי ענק של NIH (National Library of Medicine) בארצות הברית מגלה שמעל 400,000,000 מיליון אנשים בעולם צריכים מכשירי שמיעה אבל רק 17% מהם משתמשים מכשירים, נתון מדהים יותר ממחקר אחר מגלה שרק 3% מהמשתמשים (כ2,040,000 מילון) מרוצים ממכשירי השמיעה שלהם. ישנם הרבה דיבורים סביב רמת הטכנולוגיה במכשירי השמיעה (כן, אפילו שלך), אבל איך יודעים לומר האם מכשירי השמיעה שלי הם באמת מתקדמים, או שישנם מכשירים מתקדמים הרבה יותר שמסוגלים לספק מענה טוב יותר לצרכים שלך?

נכון לשנת 2025, נמכרים בעולם מכשירי שמיעה בסכום של 9.3 מיליארד דולר | על רקע הביקוש הגובר לפתרונות שמיעתיים מתקדמים צפוי שוק מכשירי השמיעה לגדול משמעותית בשנים הקרובות. הסיבות העיקריות לגידול השוק ולשימוש הולך וגובר במכשירי שמיעה הן: גידול בירידות השמיעה בגילאים צעירים יותר, תוחלת החיים העולה שעומדת בממוצע על גיל 85, כניסת טכנולוגיות חדשות המנגישות את חווית השמיעה באופן טוב יותר למשתמשים ושימוש הולך וגובר במכשירי שמיעה קטנים המפחיתים את הפחד של אנשים מסטיגמה ותחושת בושה. כמו כן פורסם בכתב העט globenewswire שכ-196 מיליון איש באירופה (וישראל) חווים ליקוי שמיעה, כאשר 57.3 מיליון מתמודדים עם ירידת שמיעה שגורמת להם לפגיעה משמעותית באיכות החיים.

בשביל להתמודד טוב יותר על ירידת השמיעה צריך מכשירי שמיעה שמסוגלים לתמוך בצרכים שלנו, מחקר ענק שפורסם בכתב העט frontiersin, מלמד שככל שמכשיר השמיעה מכיל יותר טכנולוגיה מתקדמת ותורם למשתמש הוא יהיה זמן רב יותר בשימוש ויעניק למשמש חווית שמיעה טובה יותר, כמו כן נתונים מצביעים שאנשים שקיבלו או רכשו מכשירי שמיעה פשוטים \ גנריים עושים בהם פחות שימוש והם ב41% מהמקרים ימצאו את דרכם למגירה לייד המיטה, זאת לעומת אנשים שרכשו מכשירי שמיעה מתקדמים ואפילו מותאמים אישית אשר מדווחים על שימוש יומיומי לשביעות רצונם.

אז יש לכם מכשיר שמיעה אבל הייתם יכולים לשמוע טוב יותר.

כן, אנחנו יודעים שזה לא ממש כיף לשמוע את זה, וחלק ממכם אפילו השקיעו הרבה כסף במכשירי השמיעה שלהם אבל עדיין משהו חסר, לדוגמה: שמיעה טבעית וקרובה לאוזן האנושית, סינון רעשי הסביבה באופן אפקטיבי, זיהוי של הדוברים בסביבה מאתגרת ואפילו כיוון אוטומטי של המכשירים ללא מגע יד אדם, אלו רק חלק קטן מהדברים שעולים פעם אחר פעם בשיחות של המשתמשים עם מומחי השמיעה מסביב לעולם.

מכשיר שמיעה עם בינה מלאכותית זה חשוב אבל זה חלק קטן ממשהו גדול.

בשנת 2025 אי אפשר שלא לדבר על בינה מלאכותית (AI), המאפיין משמעותי ביותר במכשירי שמיעה מתקדמים. בניגוד למכשירים מסורתיים, ישנים או פשוטים שפשוט מגבירים צלילים, מכשירים חדשניים כוללים אלגוריתמים מתקדמים שלומדים באופן אקטיבי את העדפות המשתמש ואת סביבות ההאזנה שלו. טכנולוגיה זו מסוגלת לזהות דפוסי שמיעה אישיים, להבחין בין סוגי שיחות וסביבות, ולהתאים את עצמה אוטומטית. כך למשל, המכשיר יכול להבחין בין שיחה אחד-על-אחד, פגישה קבוצתית, או האזנה למוזיקה, ולכוונן את עצמו בהתאם.

אבל!, לא כל בינה מלאכותית היא מתקדמת, מערכת בינה מלאכותית היא מערכת מבוססת מכונה, מטרתה היא, להסיק מהמידע שהיא מקבלת, כיצד ליצור פלט כגון תחזיות, תוכן, המלצות או החלטות שיש ביכולתן להשפיע על הסביבה הפיזיות שלנו, אבל כאן גם הבעיה, מרבית המערכות מסוג בינה מלאכותית מכילות מידע אשר היצרן בחר להכניס לתוכם כך שבמקרים רבים מאוד הסיטואציות הספציפיות שאנחנו נימצא בהן אינן חלק מהמידע שמזיכרון ומכשיר השמיעה לא ידע לפעול נכון במקרים אלו. לשם כך ישנם מכשירי שמיעה מתקדמים יותר כמו: AQ NOVA של יצרנית מכשירי השמיעה HANSATON גרמניה שמכילה טכנולוגיה בינה מלאכותית לומדת המשתנה בהתאם לסיטואציות האישיות של כל אחד ולומדת את אורח החיים שלנו.

אז למה ישנם כל כך הרבה אנשים שמשתמשים במכשירי שמיעה אבל אינם מרוצים מהם?

התשובה היא בדרישות שלנו, רובנו אפילו לא מבינים כמה דרישות יש לכל אחת ואחד מאיתנו, החל מהרצון שלנו להבין את הסובבים אותנו בכל מיני סיטואציות חברתיות או סביבתיות כמו, מסעדה, שיעור, ארוחה משפחתית, פגישות עבודה ועוד. חשוב לציין שרוב מכשירי השמיעה הנמכרים בעולם אינם מסוגלים להתמודד עם הדרישה המאוד בסיסית הזו, שכן מדובר במכשירים פשוטים וזולים אשר אינם מכילים את הטכנולוגיה שתאפשר לכם להבין את הדוברים בסביבות שונות.

המחקר מגלה גם שהנזק הכלכלי לסובלים מבעיות שמיעה שאינם מטופלים כמו שצריך ולסביבה הינו 194,000,000,000$ מילירד דולר בשנה, רק תחשבו על כך שאדם הסובל מירידת שמיעה ואינו מצליח לתקשר כמו שצריך עם סביבתו אינו יכול לעבוד עם אנשים או לתת להם שירות מיטבי, נתון מחריד מגלה שהרבה מהם מתגרשים או נפרדים מבן או בת הזוג בשל קושי משמעותי בתקשורת הבין-אישית. חשוב מאוד להבין שהטכנולוגיה אינה זמינה אצל כל היצרניות של מכשירי השמיעה, רוב רובן של היצרניות מעדיפות כמות על איכות ובהתאם לכך שמות את הדגש על יצור וטכנולוגיה זולים יותר ופחות משקיעים באיכות המוצרים ובמה שהם נותנים, האסטרטגיה הזו אולי נכונה למשתמשים במדינות עולם בשלישי שאינם יכולים להרשות לעצמם מכשירי שמיעה יקרים או שהדרישות שלהם ממכשירי השמיעה שלהם נמוכות מאוד.

הלקוח הישראלי דורש יותר ממכשיר השמיעה שלו ובצדק!

אנחנו נחשבים לאומת ההיטק, אנחנו משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ואפילו לא מצליחים לראות את עצמינו ללא החידושים שהפכו את חיינו למה שהם עכשיו, הישראלי הממוצע חי יותר שנים מהממוצע ברוב מדינות העולם, מרוויח יותר כסף מרוב העובדים בעולם ואיכות החיים שלנו היא מהגבוהות בעולם (למרות כל מה שקורה אצלנו בשכונה), לכן הישראלי הממוצע דורש יותר ממכשירי השמיעה שלו ובצדק. "אבל מה", רוב הישראלים מתפשרים על איכות בגלל כסף וכל זאת מבלי להבין את ההשלכות להתפשרות הזו.

עדיין חושבים האם לרכוש מכשירי שמיעה יותר טובים, קצת על למה זה חשוב ומה המחיר של התפשרות.

התפשרות על איכות הטיפול הרפואי בדגש על שיקום שמיעה איכותי היא תופעה מדאיגה שהשלכותיה עלולות להיות הרות גורל. בעוד שלעיתים נראה כי ההתפשרות היא הדרך הקלה או המהירה, המחיר שאנו משלמים בטווח הארוך עלול להיות כבד מנשוא. בראש ובראשונה, התפשרות על איכות הטיפול הרפואי מסכנת את בריאות המטופל באופן ישיר. טיפול חלקי או לא מתאים עלול להוביל להחמרת המצב הרפואי, לסיבוכים מיותרים ולהארכת זמן ההחלמה או הטיפול. מה שמתחיל כניסיון לחסוך זמן או משאבים, עלול להסתיים בסבל מתמשך ובנזק בלתי הפיך. ההיבט הכלכלי של התפשרות על טיפול רפואי איכותי אינו מבוטל. בעוד שההתפשרות עשויה לחסוך כסף בטווח המיידי, העלויות ארוכות הטווח של טיפולים חוזרים, אובדן ימי עבודה והוצאות רפואיות נוספות עולות לרוב על החיסכון הראשוני. הנזק הנפשי של התפשרות על טיפול רפואי ראוי הוא משמעותי לא פחות. מטופלים שחוו טיפול לקוי מפתחים לעיתים קרובות חרדה, דיכאון ואובדן אמון במערכת הרפואית. תחושות אלו עלולות להוביל להימנעות מטיפול רפואי בעתיד, מה שמחמיר את המצב עוד יותר. ברמה החברתית, ההשלכות של התפשרות על טיפול רפואי איכותי מתפשטות הרבה מעבר למטופל הבודד. משפחות שלמות נאלצות להתמודד עם העול הכבד של טיפול במצבים רפואיים שהחמירו, ומערכות יחסים נפגעות תחת הלחץ המתמשך.
לסיכום, ההתפשרות על איכות הטיפול הרפואי היא משחק מסוכן שבו כולם מפסידים. חיוני להבין שבריאות אינה תחום שבו ניתן להתפשר. עלינו לעמוד על זכותנו לקבל טיפול רפואי איכותי ומקצועי, ולהבין שהמחיר של התפשרות עלול להיות גבוה לאין שיעור מהמאמץ הנדרש להשגת הטיפול הנכון מלכתחילה.

נכון, מכשירי שמיעה איכותיים המכילים טכנולוגיות מתקדמות יעלו לכם בישראל בין 6,000-17,000 שקל למכשיר אבל ההשקעה הזו בשמיעה שלכם היא לאין שיעור גדולה יותר מרוב ההשקעות שתעשו בחיים שלכם, איכות השמיעה תסייע לכם בתקשורת הבין-אישית וגם תחזק את הביטחון העצמי, עדיין לא דיברנו עם היתרון במניעה של פגיעה קוגניטיבית ותחלואה בהלצהיימר ודמנציה בגיל צעיר, כן כן, נשמע מוזר אבל מחקר ענק מצא כי מי שמשתמש במכשירי שמיעה מצמצם את הסיכוי שלו לחלות בדמנציה והלצהיימר בשלב מוקדם של החיים ב34%, מחקרים רבים הצליחו להדגים קשר זה שבין ירידות בשמיעה (אפילו קלות) לבין דמנציה ואף להתדרדרות משמעותית ביכולת הקוגניטיבית, כאשר הוכיחו כי השכיחות לליקוי שמיעה גבוהה פי שניים במטופלים הסובלים מדמנציה (ואף מאלצהיימר), לעומת קבוצת הביקורת של בני גילם. נראה כי קיים קשר בין עוצמת הליקוי ודרגת הדמנציה.

פרופסור רפי קרסו (המנהל המקצועי בתחום הנוירולוגיה של גל מכשירי שמיעה) מסביר מה היא דמנציה בשפה פשוטה: דמנציה היא מונח המשמש לתיאור היחלשות היכולות המנטליות והקוגניטיביות עקב חוסר גירוי מוחי, דגנרציה (התנוונות) של אזורים במוח או מחלות הגורמות לאטרופיה מוחית. דמנציה מאופיינת בפגיעה בתפקודים קוגניטיביים כגון: פגיעה בזיכרון ובריכוז, פגיעה בהתמצאות, הפרעות שפה, אישיות ושינויים התנהגותיים. אלצהיימר, למשל, הוא סוג של דמנציה. הקשר בין ירידת שמיעה לדמנציה: מחקרים עדכניים מצביעים על קשר מדאיג ומובהק בין ירידת שמיעה לא מטופלת לבין הסיכון לפתח דמנציה בשלב מוקדם של החיים. הנתונים מראים כי: ירידה בשמיעה שאינה מטופלת מעלה את הסיכון לדמנציה ב-9% באופן כללי, בקרב צעירים מתחת לגיל 65, התמונה מדאיגה אף יותר – הסיכון מזנק ל-34% ללא טיפול.