שומעים גם בתרדמת, חוש השמיעה הוא האחרון להעלם – חשוב לקרוא ולשתף.
מה המחקרים החדשים מגלים לנו, אנשים שנמצאים במצב של תרדמת נראים מנותקים לחלוטין מהעולם החיצון. עיניהם עצומות, הם אינם מגיבים לגירויים, ולכל מראית עין, הם אינם מודעים למתרחש סביבם. אולם, מחקרים חדשים מספקים תובנות מפתיעות ומרגשות: חוש השמיעה עשוי להישאר פעיל גם במצבי תרדמת עמוקה.
החוש השמיעה יהיה האחרון שנעלם.
מחקרים נוירולוגיים מראים שהשמיעה היא אחד החושים העמידים ביותר, והאחרון שנעלם בעת אובדן הכרה או ירידה לתרדמת. בניגוד לחושים אחרים, מסלולי השמיעה במוח נשארים במידה רבה שלמים ופעילים, אפילו כאשר אזורים אחרים במוח אינם מתפקדים.
הוכחות מדעיות, באמצעות טכנולוגיות דימות מוח מתקדמות כמו fMRI ו-EEG, ABR ועוד, חוקרים הצליחו להראות פעילות מוחית משמעותית בתגובה לקולות, מוזיקה ודיבור אצל חלק גדול מהמטופלים בתרדמת. במחקר שנערך באוניברסיטת קיימברידג', מצאו החוקרים כי 40% מהמטופלים במצב תרדמת הציגו תגובות מוחיות לשמם הפרטי, למרות שלא הראו כל תגובה חיצונית נראית לעין.
מה זה תרדמת או צמח, הגדרה קרה אבל חשובה.
אדם הנמצא בתרדמת ממעט מאוד להגיב לסביבתו, ובוודאי אינו מתקשר עם האנשים. תרדמת עלולה להימשך זמן רב, אפילו שנים. לעיתים החולה מפתח מחזור ערות-שינה ומצבו משתפר עד כדי הגדרתו כצמח או כבעל הכרה מינימלית, והוא עשוי אף להתעורר ולחזור לחיים רגילים, ולעיתים מסתיימת התרדמת במוות, באופן טבעי או כתוצאה מהמתת חסד, כלומר ניתוק החולה ממכשירים התומכים בהמשך חייו.
אחרי שהגדרנו את המצב הקליני אפשר לעבור לחדשות הטובות יותר, הן נשמעות יותר מעודדות, אז תמשיכו לקרוא.
השלכות רגשיות ומשפחתיות לחולה ולמשפחה.
הבנה זו שאנשים בתרדמת עשויים לשמוע את מה שנאמר סביבם נושאת השלכות רגשיות עמוקות למשפחות ולצוותים הרפואיים. "זה שינה לגמרי את האופן שבו אני מדברת אל בעלי," מספרת רחל, שבעלה נמצא במצב של תרדמת כבר שנתיים. "אני מדברת אליו, מספרת לו על יומי, משמיעה לו מוזיקה שהוא אוהב. ולפעמים, אני כמעט בטוחה שאני רואה תגובה קלה."
חשיבות הסביבה הקולית, איך דיבור יכול להועיל?
מחקרים מראים שסביבה קולית חיובית ומוכרת יכולה להשפיע לטובה על מטופלים בתרדמת. משפחות מעודדות לדבר אל יקיריהן, להשמיע להם מוזיקה אהובה, ולספר סיפורים משמעותיים מחייהם. ישנם אפילו מקרים תיעודיים, אם כי נדירים, של אנשים שהתעוררו מתרדמת וזכרו שיחות ואירועים שהתרחשו סביבם בזמן שהיו מחוסרי הכרה.
השלכות טיפוליות לחולים או מורדמים
הבנה זו מובילה לגישות טיפוליות חדשות. בתי חולים רבים מיישמים כיום פרוטוקולים של גירוי שמיעתי, כולל השמעת מוזיקה מותאמת אישית, הקלטות של קולות משפחה, ואפילו סיפורים מוקלטים. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שגירויים אלה עשויים לשפר את הפרוגנוזה ולעודד התאוששות מוחית.
אז מה לעשות?, לדבר נכון: המומחים ממליצים למשפחות ולצוותים רפואיים להיות מודעים למה שהם אומרים ליד מטופלים בתרדמת. "חשוב לדבר אל המטופל, לא עליו," מסבירה ד"ר שירה כהן, נוירולוגית המתמחה במצבי תודעה מופחתת. "יש לדבר בטון רגיל ומכבד, ולהימנע משיחות שליליות או מדאיגות ליד המיטה."
מחקר של ד"ר אניטה טסוברה מאוניברסיטת בארן מלמד על פעילות מוחית ענפה בזמן השמעת מוזיקה אצל מטופלים במצב תרדמת, הקישור למחקר: Can the Brain of a Patient in a Coma React to Sounds?
סיכום:
התובנה שאנשים בתרדמת עשויים להמשיך לשמוע מספקת תקווה ומדגישה את החשיבות של תקשורת מתמשכת עם אהובינו, גם כאשר הם נראים מנותקים. היא מזכירה לנו שגם במצבים הקשים ביותר, קיימים עדיין ערוצי תקשורת אנושית שאינם מתבטלים לחלוטין. עבור המשפחות, זוהי הזדמנות יקרה לשמור על קשר רגשי משמעותי, אפילו כאשר התגובה אינה נראית לעין
המידע מוגש כשירות לציבור מטעם מגל מכשירי שמיעה
נכתב על ידי יהונתן רוט, מומחה לשיקום שמיעה ומכשור רפואי אודיולוגי ונוירולוגי.
