אז מה זה היפראקוזיס (Hyperacusis) ?
היפראקוזיס "Hyperacusis" היא מצב רפואי המתאפיין ברגישות יתר לצלילים בעוצמות שנחשבות נורמליות עבור רוב האנשים. אנשים עם היפראקוזיס חווים אי-נוחות משמעותית ואף כאב פיזי ממש כתוצאה מחשיפה לצלילים יומיומיים אשר לרוב האוכלוסיה אינם מפריעים. סימפטומים עיקריים: כאב פיזי בתגובה לצלילים רגילים, תחושת לחץ או מלאות באוזניים, סחרחורות ,חרדה מחשיפה לצלילים, הימנעות ממצבים חברתיים ועוד.
החולים הסובלים מהיפראקוזיס מגיבים באי-נוחות וכעס לרעשים שאינם חזקים במיוחד. במקרים קיצוניים החולים נמנעים מפעילות משפחתית וחברתית, ונוטים להסתגר ומשתמשים לעיתים קרובות באטמי אוזניים. התופעה יכולה לגרום למתח רב ועצבנות, וב-85% מהמקרים החולים סובלים גם מטיניטוס (רעשים באוזניים).
דרך אגב: אטמים נגד רעש הם אינם הפתרון לבעיה ואף במקרים רבים שימוש באטמים יכול להגביר את המצוקה שכן אי החשיפה לגירוי מקטין את הטווח הדינאמי בין סף השמיעה לנקודת האי סבילות, ההסבר בהמשך המאמר!
לפני שמטפלים צריך להבין האם בכלל מדובר בהיפראקוזיס או שמשהו אחר:
אנשים רבים מבלבלים בין רגישות יתר לרעש, מיסופוניה והיפראקוזיס אשר כולן נכללות במצב רגישות מוגבר לצלילים אבל המנגנון והטיפול ביניהם שונה מאוד. בכדי לקבוע ממה הינכם סובלים יש צורך בבדיקה מקצועית וחוות דעת של מומחה.
מיסופוניה ,מי את ?
מיסופוניה (Misophonia) או רגישות שמיעתית היא הפרעה שמיעתית המוגדרת כ'שנאה לרעש' (מיסו=שנאה, פוניה=צליל/רעש). ההפרעה היא נוירופסיכיאטרית, ומתבטאת ברגשות שליליים המגיעים עקב שמיעה של קול מסוים, הקול יכול להיות בעוצמה חלשה או חזקה. המושג נטבע לראשונה בידי מדעני המוח האמריקאים פבל ומרגרט ג'אסטרבוף. מיסופוניה – חוסר סבילות ספציפית מאוד למגוון קולות מסוימים, במקרים רבים ההגדרה חופפת להיפראקוזיס של הקולות החלשים – קולות הלעיסה – בליעה – נשימה שתוארו לעיל. גם המיסופוניה קשורה להפרעת בקרה במערכת השמיעה המרכזית. למרות שהחולים סובלים מסטרס ניכר, המיסופוניה לא מסווגת כהפרעה פסיכיאטרית נפרדת במדריכי האבחון הפסיכיאטריים (ספר המחלות הפסיכיאטריות \ תיסמונות) DSM-5 (ארצות הברית) או ב-ICD-10 (אירופה), אלא מסווגת כתת-סעיף של היפראקוזיס. בשנת 2014, שלושה פסיכיאטרים מהמרכז האקדמי-רפואי באמסטרדם גיבשו אבחנה להפרעה זאת לפיה הומלץ שהיא תסווג כהפרעה פסיכיאטרית נפרדת. לפעמים מיסופוניה נגרמת כתוצאה של OCD או בעיות פסיכולוגיות.
אנשים הלוקים במיסופוניה חשים לרוב עצבנות או חרדה בעת האזנה לקולות מסוימים כגון: כחכוח בגרון, גזיזת ציפורניים, לעיסה, שתייה, צחצוח שיניים, נשימה, דיבור, התעטשות, פיהוק, הליכה, לעיסה של מסטיק, הטלת צואה, צחוק, נחירה, בליעה, הקלדה, שיעול, זמזום, שריקה, חריטה של סרגל או סכו"ם במשטח, שירה, חזרה של אותו הצליל מספר פעמים, מתיחת שריר ועוד. חלק מהלוקים בתסמונת מפתחים עצבנות או חרדה רק אם הקולות נגרמים בידי אחרים ולא בידיהם עצמם.
מעוניינים להתייעץ עם מומחה לשמיעה?
השאירו פרטים
עלות מכשיר שמיעה: החל מ-6000 ש״ח לאוזן.
טיפול בהיפראקוזיס באמצעות חשיפה מבוקרת לצלילים על פי מודל של פרופ' ג'סטרבוף.
עקרונות הטיפול: הטיפול בחשיפה מבוקרת לצלילים(Hyperacusis Sound Therapy) מבוסס על העיקרון של הסתגלות מחדש של מערכת השמיעה. המטרה היא להפחית בהדרגה את הרגישות לצלילים תוך שמירה על בטיחות ונוחות המטופל, המטרה היא להגדיל את טווח ההגברה הדינאמי "ADR" של המטופל מסף השמיעה "PT" לסף הרגישות "UCL" ובכך להקל על הסבל ולפעמים להצליח להביא אותו למצב בו הצלילים אינם מפריעים לו או לה יותר.
הטיפול במוצע על ידי מומחה שמיעה אשר הוכשר במיוחד לטיפול בשיטה ובעזרת מכשירים מכוללי צליל שמסוגלים להגדיל את טווח השמיעה, לדוגמה: מכשירי AQ FS NOVA של יצרנית מכשירי השמיעה HANSATON גרמניה המכילים את הטכנולוגיה לשימוש בטיפול הנ"ל.
טיפול בחשיפה מבוקרת לצלילים הוא תהליך ממושך הדורש סבלנות והתמדה. ההצלחה תלויה בשילוב של מחויבות המטופל, תמיכה מקצועית של המומחה, והתקדמות הדרגתית ומבוקרת. חשוב לזכור שכל אדם מגיב בקצב שונה לטיפול, ויש להתאים את התהליך באופן אישי לכל מטופל.
שלבי הטיפול של Hyperacusis Sound Therapy
שלב 1: הערכה ראשונית: ביצוע בדיקת שמיעה מקיפה, קביעת סף הרגישות לצלילים שונים, מיפוי הצלילים המעוררים תגובה שלילית, הערכת השפעת המצב על חיי היומיום, קביעת יעדים טיפוליים מותאמים אישית על ידי מומחה השמיעה.
שלב 2: בניית תכנית טיפול: התאמת רמות צליל התחלתיות, בחירת סוגי הצלילים לחשיפה, קביעת משך ותדירות החשיפה, תכנון לוח זמנים הדרגתי בהתאם לצרכים.
שלב 3: תהליך החשיפה המבוקרת בעזרת מכשירי שמיעה יעודיים: חשיפה בסיסית, התחלה בצלילים ברמה נמוכה מאוד (בדרך כלל רעש כחול או ורוד), חשיפה למשך 2-3 דקות בהתחלה, הפסקות קבועות בין החשיפות, מעקב אחר תגובות גופניות ורגשיות.
שלב 4: התקדמות הדרגתית: העלאת עוצמת השמיעה ב-1-2 דציבלים כל פעם
הארכת משך החשיפה בהדרגה בהתאם למצב ועל פי החלטת המומחה,, הוספת גירויים חדשים, מעבר לסביבות שמע מורכבות יותר.
מעוניינים להתייעץ עם מומחה לשמיעה?
השאירו פרטים
עלות מכשיר שמיעה: החל מ-6000 ש״ח לאוזן.
היפראקוזיס, רגישות לרעש ומיסופוניה הם מצבים שונים אך קשורים, המשפיעים על האופן בו אנשים חווים ומגיבים לצלילים. הבנת ההבדלים ביניהם חשובה לאבחון מדויק ולבחירת דרכי הטיפול המתאימות. עם אבחון נכון וטיפול מתאים, רבים מהסובלים ממצבים אלו מצליחים לשפר משמעותית את איכות חייהם.
יש עוד תופעה מיוחדת בשם פונופוביה, אנחנו רק נסביר בכדי "לסבר" את האוזן:
פונופוביה היא הפרעת חרדה המתאפיינת בפחד קיצוני ולא רציונלי מצלילים וקולות המונח מגיע מהמילה היוונית "פונו" שמשמעותה קול ו"פוביה" שמשמעותה פחד אנשים הסובלים מפונופוביה חווים חרדה משמעותית כאשר הם נחשפים לצלילים מסוימים או אפילו כשהם מצפים לשמוע אותם התגובה שלהם יכולה להיות חריפה במיוחד ולכלול תסמינים פיזיים כמו דופק מואץ הזעה מוגברת קוצר נשימה רעד ותחושת פאניקה, הפונופוביה יכולה להתפתח בעקבות חוויה טראומטית הקשורה לצליל מסוים או להתפתח באופן הדרגתי ללא סיבה ברורה לעתים קרובות היא מתפתחת בשילוב עם הפרעות חרדה אחרות או מצבים נוירולוגיים הקשורים לעיבוד שמיעתי האנשים הסובלים מכך עשויים לפתח התנהגויות הימנעות משמעותיות שמשפיעות על חיי היומיום שלהם הם עשויים להימנע ממקומות ציבוריים אירועים חברתיים או מצבים שבהם הם עלולים להיחשף לצלילים שמעוררים את החרדה שלהם. התסמינים של פונופוביה יכולים להיות מגוונים ולהשתנות בעוצמתם מאדם לאדם בנוסף לתגובות הפיזיות המיידיות אנשים עם פונופוביה עשויים לחוות גם תגובות רגשיות עזות כמו פחד מוות תחושת אובדן שליטה ורצון עז להימלט מהמקום הם עשויים לפתח חרדה ציפייתית משמעותית כלומר פחד מתמיד מהאפשרות שישמעו את הצלילים המפחידים. הטיפול בפונופוביה בדרך כלל משלב מספר גישות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא אחת השיטות המוכחות ביותר שכולל חשיפה הדרגתית לצלילים המעוררים חרדה יחד עם למידה של טכניקות התמודדות במקרים מסוימים עשוי להידרש גם טיפול תרופתי בעיקר תרופות נוגדות חרדה או אנטי-דיכאוניות טכניקות הרפיה מדיטציה ונשימות עמוקות יכולות גם הן לסייע בהתמודדות עם התסמינים
חשוב להבדיל בין פונופוביה לבין מצבים דומים כמו היפראקוזיס שהוא רגישות יתר פיזית לצלילים או מיסופוניה שהיא תגובה רגשית שלילית לצלילים ספציפיים בעוד שבהיפראקוזיס התגובה היא בעיקר פיזית ומשמעותית.
טיפול בהיפראקוזיס בעזרת מכשירי שמיעה עם בינה מלאכותית AI.
מכשירי שמיעה AI המצוידים בבינה מלאכותית מציעים פריצת דרך משמעותית בטיפול בהיפראקוזיס (רגישות יתר לצלילים). בניגוד לשיטות טיפול מסורתיות, טכנולוגיה מתקדמת זו מספקת התאמה דינמית ואישית לצרכי המטופל. הבינה המלאכותית לומדת את דפוסי תגובת המטופל לצלילים שונים, ויכולה לנטר בזמן אמת את עוצמות הקול הסביבתיות. כאשר מזוהים צלילים שעלולים לגרום לאי-נוחות, המכשיר מגיב באופן מיידי בהנחתת עוצמת הקול באופן סלקטיבי, תוך שמירה על איכות השמיעה הכללית. יתרון מכריע נוסף הוא היכולת לבצע התאמות עדינות לאורך זמן, המאפשרות לרקמות שמיעה רגישות להסתגל בהדרגה לצלילים רגילים, ובכך לתמוך בתהליך הדסנסיטיזציה ארוך הטווח – יתרון משמעותי על פני טיפולים סטטיים מסורתיים.
לסיכום:
חשוב לציין כי: אי טיפול בהיפראקוזיס יכול להוביל להחמרה, תחושת בדידות, דיכאון וחרדה. בהתאם למחקר גדול שבוצע בשנת 2020 וכלל 554 משתתפים הסובלים מהיפראקוזיס נמצא כי, אלו שלא טיפלו המצב היו חשופים ב39% יותר ללקות בדיכאון קשה, אם אתם סובלים מהיפראקוזיס פנו עוד היום למומחים ובקשו אבחון וטיפול, ניתן להתקשר למרפאות ד"ר גל לפרטים נוספים: בטלפון 076-5997133 או דרך האתר של היבואן בקישור הבא: https://gal-ear.co.il/contact-us
קישורים למאמרים ומחקרים על היפראקוזיס בכתבי עט:
מאמר על הסובלים מהיפראקוזיס בכתב העט AUDIOLOGY
מאמר Hyperacusis in children: a scoping review
מעוניינים להתייעץ עם מומחה לשמיעה?
השאירו פרטים
עלות מכשיר שמיעה: החל מ-6000 ש״ח לאוזן.
