אנשים שאינם שומעים היטב מתרחקים מסביבתם, מתכנסים בעצמם – וחשופים יותר להידרדרות ביכולותיהם הקוגגניטיביות. המחקר הגדול מסוגו בעולם שבוצע באוניברסיטת SDU הדנית בהשתתפות 573,088 אנשים שסובלים מירידת שמיעה, הציג נתון חד משמעי מדהים וממנו ניתן ללמוד כי, אנשים אשר עושים שימוש במכשירי שמיעה צמצמו את הסיכון לדמנציה מ-24% ל-5% בלבד.אי טיפול בירידת שמיעה, אפילו קלה, גורמת לירידה בתפקוד הקוגניטיבי, עד כדי דמנציה מוקדמת בחלק מהמקרים [2]. בין אם מדובר במי שנזקק למכשיר, ובין אם אלה ילדיו, הדואגים לעתידו: אסור לדחות. גם מי שרכשו כבר מכשיר – אינם פטורים מהדאגה לעתיד השמיעה שלהם. רוב המכשירים בשוק מוצעים במימון חלקי של קופת החולים – הניתן לדגמי כניסה בלבד. חלק גדול ממשתמשי המכשירים הזולים האלה צריכים לחשב מסלול מחדש: להבין שהם יכולים ליהנות משמיעה טובה הרבה יותר, ולעבור למכשירי פרמיום.
וגם בעידן הקניות המקוונות – מכשיר שמיעה אינו מוצר שרוכשים ברשת. המכשירים הנמכרים באינטרנט אינם מכשירי שמיעה המאושרים על ידי משרד הבריאות ומכון התקנים – אלא מגברי שמיעה, שאינם מותאמים אישית, בשפה המקצועית הם נקראים (OTC) over-the-counter או במילים פשוטות מוצרי מדף. מכשירי שמיעה דורשים התאמה קפדנית ותחזוקה לאורך זמן. כל אדם נדרש להגברה של טווח תדרים שונה. התאמת מכשירי השמיעה מחייבת מומחים מנוסים, וציוד מתאים: מכשירי שמיעה מותאמים אישית אפילו לצורת האוזן ולצבע העור. מה שנדרש הוא מכון מתמחה – ומכשירים איכותיים.
עלות מכשיר שמיעה: החל מ-6000 ש״ח לאוזן.
ההסכמים האלה מכסים לרוב מכשירים בסיסיים ביותר, ובטח שלא מכשירי פרמיום, ונחתמים עם מספר מוגבל של מכוני שמיעה. מי שבוחרים באופציה הזולה – שומעים פחות טוב, ומרוצים פחות. הוכחה לכך אפשר למצוא מהנתונים לפיהם ממוצע השימוש היומי במכשיר מתקדם עומד על 14.5 שעות – לעומת 9.8 שעות במכשירים גנריים, הנמכרים לרוב באמצעות מנגנוני ההחזר של קופות החולים. במילים אחרות: מי שבחרו במכשירים מתקדמים יותר, נהנים מכ- 50% יותר שעות האזנה איכותיות מדי יום. בנוסף, משתמשים במכשירים מתקדמים זקוקים פחות לכיוון מחדש של המכשיר, ומגיעים אל סניף השירות רק אחת לשנה בממוצע. לעומתם, משתמשים במכשירים זולים שפחות מרוצים – מה שמוביל אותם להגיע לכיוון מחדש של המכשיר אחת ל- 55 ימים בממוצע, תוך בזבוז זמן ושיבוש שיגרת החיים.
מכשירים רבים המכוסים במסגרת הסכמי ההשתתפות של קופות החולים, אינם כוללים מנגנון אוטומטי לזיהוי דיבור (DSB) – ואינם יודעים לעבור אוטומטית למצב המחדד ומגביר את טווח התדרים של דיבור אנושי. בדומה לכך, המכשירים האלה גם אינם יודעים לבצע ניטרול אקטיבי של רעשי הסביבה בטכנולוגיה מסוג (ANR). ויתור על שני הכלים הטכנולוגיים האלה אשר זמינים במכשירי פרמיום – אומר איכות שמיעה פחות טובה, ודווקא בנקודות החשובות ביותר: קשרים אנושיים.
מכשיר נטען אינו סתם גימיק. התעסקות יום-יומית עם סוללות זעירות, צורך בהחלפה דווקא ברגעים החשובים ביותר, חובה לשאת איתך בכל רגע נתון גם סוללות להחלפה – כל אלה מובילים בסופו של דבר להימנעות משימוש במכשיר, או לשיבושים בעת השימוש בו. מכשיר פרמיום נטען חוסך את ההתעסקות המיותרת הזאת, ומבטיח שמיעה איכותית ובלתי מופרעת לכל אורך היום. אם לא די בכך מכשירי שמיעה נטענים הם גם ידידותיים לסביבה ומזהמים פחות.
מכשירי שמיעה פרמיום מהדור האחרון כמעט אינם נראים: הם מצטיינים במימדים קטנים במיוחד, נסתרים מהעיין – וניתנים להתאמה לתווי הפנים, למבנה האוזן, ואפילו לגוון העור. כך, המכשירים הקטנים והמשוכללים ביותר המיובאים לישראל שוקלים 2 גרם וגודלם כגודל גרעין קטן של זית.
עלות מכשיר שמיעה: החל מ-6000 ש״ח לאוזן.
ירידה בשמיעה מחייבת טיפול מיידי ואיכותי. לדברי פרופ' רפי קרסו, פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר אילן, מומחה בנוירולוגיה וטיפול בכאב, מנהל המחלקה הנוירולוגית (בדימוס) בביה"ח הלל יפה בחדרה, "ירידת שמיעה שאינה מטופלת מובילה להתדרדרות בדיסקרימינציה או במילים פשוטות יותר, ביכולת להבחין ולהבין מילים ודיבור. כשאנחנו מתקשים לשמוע ולהבין לאורך זמן, עצב השמיעה מתנוון, כמו כל עצב בגוף שלא מקבל גירוי לאורך וזמן. עצב שמתנוון כבר לא יוכל לחזור לתפקד באותה הצורה, והמצב אינו הפיך".
פרופ' קרסו הוא גם היועץ המקצועי לתחום הנוירולוגיה של מכון ד״ר גל מכשירי שמיעה. ד״ר גל מכשירי שמיעה פועלת בישראל מעל חמישה עשורים ומספקת פתרונות שמיעה למאות אלפי ישראלים בעזרת מכשירי השמיעה המובילים והיוקרתיים ביותר. רשת המכונים – בתל אביב, ירושלים ורעננה – בחרה להתמקד בפלח השוק האיכותי ביותר, מה שהוביל אותה גם להפוך ליבואן הבלעדי של מכשירי השמיעה והציוד הרפואי המשוכלל והמתקדם בעולם, תוצרת החברות המובילות בתחום, דוגמת BHM, HANSATON, ו- RESONANCE.
[1] מחקר סטטיסטיקה על בעיות שמיעה בעולם
[2] מחקר על הקשר בין דימנציה ודיכאון לירידת שמיעה שאינה מטופלת