טיניטוס, המכונה גם טינטון, צפצופים באוזניים, שריקות באוזניים או רעשים חזקים באוזניים, הוא תופעה נוירולוגית תחושתית שבה אדם שומע קול ללא מקור חיצוני. רבים שואלים מה זה הרעשים באוזניים, והתשובה המדויקת היא שמדובר בתפיסה מוחית של צליל שמקורו בפעילות לא תקינה של מערכת השמיעה והעיבוד המוחי, חשוב לציין כי מקור הצליל אינו באוזן אלא במוח או ליתר דיוק באזור ספציפי במוח בשם "הקורטקס האודיטורי (Auditory cortex).
הרעשים יכולים להופיע כצפצוף, זמזום, שריקה, פעימה (טינטון פועם), רוח, או רעש סטטי, ולהופיע באוזן אחת בלבד (טינטון באוזן שמאל, טינטון באוזן ימין, טינטון באוזן אחת) או בשתי האוזניים. במקרים מסוימים המטופלים מתארים את התחושה כרעשים במוח ולא באוזן עצמה.
על פי נתוני WHO ו־NIH, (ארגון הבריאות העולמי) כ־10%-15% מאוכלוסיית העולם סובלים מטיניטוס כרוני, וכ 3%–4% סובלים מטיניטוס חמור הפוגע משמעותית באיכות החיים. בישראל ההערכה היא שמעל למיליון איש חווים רעשים באוזניים ברמה כלשהי, ומתוכם כ־200,000 סובלים מפגיעה תפקודית ממשית.
למה רופאים אינם “מטפלים” בטיניטוס
אחת השאלות המרכזיות של מטופלים היא מדוע רופאי אף אוזן גרון אינם מציעים טיפול תרופתי או ניתוחי לטיניטוס. הסיבה לכך פשוטה אך קריטית להבנה: טיניטוס אינו מחלה, אלא סימפטום נוירולוגי תפיסתי. אין לו גורם פתולוגי יחיד, ואין “מוקד” פיזי שניתן להסיר בניתוח או לנטרל באמצעות תרופה, למרות זאת מכוני שמיעה פרטיים כמו מכון גל פועלים יד ביד עם רופאי א.א.ג בכדי להטיב ולמצוא פתרונות לסובלים מטיניטוס.
בדומה לכאב כרוני או פנטום, הטיניטוס נובע מפעילות עצבית לא מאורגנת במסלולי השמיעה ובאזורי המוח האחראים על קשב, שמיעה, רגש וזיכרון. לכן הרפואה הקלאסית, המבוססת על תרופות וניתוחים, אינה מספקת פתרון, והאחריות הטיפולית עוברת לתחום האודיולוגיה השיקומית והנוירו פונקציונלית.
מעוניינים להתייעץ עם מומחה לשמיעה?
השאירו פרטים
מכשיר שמיעה: החל מ-6000 ₪ לאוזן | המכשירים אינם במסגרת קופ"ח
הקשר בין ירידת שמיעה לטיניטוס
מחקרים רחבי היקף מצביעים על כך שב־86% מהמקרים בהם מדווח על טיניטוס, קיימת גם ירידת שמיעה מדידה, גם אם היא קלה או סמויה. כאשר המוח מקבל פחות מידע שמיעתי מהאוזן, הוא “מגביר את רעש פנימי” כפיצוי תהליך הידוע כ Central Gain.
זו אחת הסיבות לכך שטיפול בטינטון ללא התייחסות לשמיעה עצמה נחשב כיום לבלתי יעיל. כאן נכנסים לתמונה מכשירי שמיעה עם בינה מלאכותית וטכנולוגיה יעודית לטיפול בטיניטון, המסוגלים לא רק להגביר שמיעה אלא גם לייצב את הפעילות העצבית ולשלב גירוי מותאם לטיניטוס ובמרבית המקרים להביא להקלה בתסמיני הטיניטוס.
היפראקוזיס (Hyperacusis) והקשר לטיניטוס
היפראקוזיס או בשמו Hyperacusis היא אי סבילות לרעש, תופעה שבה צלילים יומיומיים נתפסים כחזקים, חודרניים או כואבים. כ־40%–60% מהסובלים מטיניטוס חווים גם היפראקוזיס, ולעיתים הרגישות חמורה יותר מהטיניטוס עצמו על פי החוויה שלהם.
שתי התופעות נובעות מאותה דיסרגולציה עצבית, לכן טיפול שאינו מתייחס לשתיהן במקביל עלול להחמיר את המצב. גישת TRT היא אחת הגישות הבודדות בעולם שמטפלות בשתי התופעות גם יחד.
גישות טיפול בטיניטוס בעולם
בעשורים האחרונים פותחו גישות רבות לטיפול בטיניטוס, אך לא כולן מבוססות מחקרית, בחרנו להציג בפניכם את הגישות המקובלות יותר בעולם בהם נעשה השימוש לרוב.
TRT – Tinnitus Retraining Therapy : גישת TRT, שפותחה על ידי פרופסור פאול ג'סטרבוף, חוקר בריטי ונוירופזיולוג במקצועו, השיטה נחשבת לגישה המחקרית המובילה והמבוססת ביותר בעולם. הטיפול משלב ייעוץ נוירו פיזיולוגי עם שימוש במכשירים ייעודיים המייצרים גירוי שמיעתי מותאם אישית. מטרת הטיפול אינה “להעלים” את הטיניטוס אלא לגרום למוח להתרגל אליו (Habituation) כך שהוא מפסיק להיתפס כאיום, כך שב84% מהמקרים המטופלים דווח על הקלה משמעותית. בישראל TRT ניתן אך ורק במסגרת פרטית, ואינו כלול בסל הבריאות.
גישות פסיכולוגיות : CBT וטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים מסייעים בהפחתת החרדה והמצוקה, אך אינם משפיעים על עוצמת הטיניטוס עצמו.
ביופידבק : ביופידבק מתמקד בוויסות תגובת הגוף ללחץ, ויכול להקל על חלק מהמטופלים, אך היעילות משתנה ואינה עקבית מחקרית.
תרופות מסוג SSRI : אין תרופה ייעודית לטיניטוס. תרופות נוגדות חרדה ודיכאון (SSRI) ניתנות לעיתים כדי לטפל בתגובה הרגשית, אך לא בטיניטוס עצמו.
תא לחץ, תזונה ותוספים : למרות הפופולריות, מחקרים עדכניים אינם מצביעים על יעילות מוכחת של תא לחץ, דיאטות או תוספי תזונה כטיפול בטינטון כרוני.
https://www.cochrane.org/evidence/CD004739_hyperbaric-oxygen-sudden-hearing-loss-and-tinnitus-ringing-ears-unknown-cause?utm_source=chatgpt.com
מעוניינים להתייעץ עם מומחה לשמיעה?
השאירו פרטים
מכשיר שמיעה: החל מ-6000 ₪ לאוזן | המכשירים אינם במסגרת קופ"ח
בדיקת אפיון טיניטוס על פי עקומת פלדמן
בדיקת אפיון הטיניטוס לפי עקומת פלדמן מאפשרת למפות את תדר, עוצמה ואופי הטיניטוס ממנו סובלים המטופלים. הבדיקה חיונית להתאמת הגירוי השמיעתי בטיפול TRT ולבחירת האסטרטגיה הנכונה. ללא אפיון מדויק, הטיפול עלול להיות כללי ולא אפקטיבי, עלות בדיקת אפיון טיניטוס (בדיקות טיניטוס) בישראל הינה 250-700 ₪ והיא מבוצעת במספר מכוני שמיעה מצומצם.
טבלת סוגי הבדיקות הרלוונטיות לטיניטוס ומחירים מעודכנים לשנת 2026
| סוג הבדיקת | מחיר |
| בדיקת שמיעה מקיפה | 300-550 שקל |
| בדיקת אפיון טיניטוס \ אפיון טינטון | 250-600 שקל |
| בדיקת היפראקוזיס (UCL) | 150-300 שקל |
| בדיקת ABR ברה נוירולוגית | 800-1,900 שקל |
| בדיקת רפלקס אקוסטי | 150-450 שקל |
טיפול באמצעות מכשירים ייעודיים – עלויות והיגיון קליני
הטיפול נעשה באמצעות מכשירים מיוחדים המשלבים הגברה ו/או מחוללי צליל ייעודי לטיפול בטיניטוס אשר מכוון על ידי משקם שמיעה או מומחה לטיפול בטיניטוס. עלות המכשירים והטיפול נעה בין 6,000 ל־15,000 ש״ח לצד, בהתאם לסוג הטיניטוס, חומרתו והטכנולוגיה הנדרשת.
עלייה חדה בפניות צעירים לגל מכשירי שמיעה בעקבות חשיפה לרעש וסטרס בשנים 2024-2026 (כתבה שפורסמה באוגוסט 2025)
בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית ומדאיגה במספר הפניות של צעירים וצעירות למרפאות גל מכשירי שמיעה, בעקבות הופעה ראשונית של טיניטוס. אם בעבר טינטון נתפס כתופעה האופיינית בעיקר לגיל המבוגר או לאנשים עם ירידת שמיעה ממושכת, הרי שבשנים 2024-2026 חל שינוי חד בפרופיל המטופלים.
יותר ויותר צעירים בגילאי 20–40 מדווחים על צפצופים באוזניים, שריקות באוזניים, רעשים באוזן אחת או טינטון דו צדדי, לעיתים ללא ירידת שמיעה משמעותית במדידה הראשונית. בחלק ניכר מהמקרים, התסמינים הופיעו לאחר חשיפה לרעש חזק כמו: אזעקות, פיצוצים, ירי, רעשי רקע ממושכים ולעיתים בשילוב סטרס נפשי מתמשך, חוסר שינה ודריכות גבוהה.
המציאות הביטחונית של השנים האחרונות, ובעיקר אירועי המלחמה בשנים 2024-2026, יצרה חשיפה חריגה ומתמשכת לרעש וללחץ נפשי בקרב האוכלוסייה האזרחית. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שסטרס כרוני מגביר את רגישות המוח לרעשים פנימיים, מחליש מנגנוני סינון עצביים, ועלול להוות טריגר להופעת טיניטוס גם ללא נזק שמיעתי קלאסי.
במרפאות ד"ר גל מכשירי שמיעה נצפתה מגמה ברורה: צעירים שפונים לראשונה עם טינטון חריף, חרדה נלווית וחשש כבד מהחמרה. במקרים אלו, אבחון מוקדם, הסבר מקצועי וטיפול מותאם – לעיתים כבר בשלב הראשוני – מאפשרים בלימת התהליך ומניעת הפיכתו לטיניטוס כרוני.
מגמה זו מדגישה כי טיניטוס אינו עוד תופעה שולית, אלא בעיה בריאותית נוירולוגית רלוונטית גם לדור הצעיר, במיוחד בעידן של חשיפה מוגברת לרעש ולמצבי קיצון נפשיים.
גל מכשירי שמיעה – ניסיון קליני ייחודי בישראל
גל מכשירי שמיעה היא החברה הוותיקה והמקצועית בישראל בתחום הטיפול בטיניטוס, והחלה לטפל בסובלים מטינטון כבר בשנת 1988 בגישת TRTשל פרופסור ג'סטרבוף, מאז טופלו במרפאות החברה למעלה מ־20,000 ישראלים הסובלים מטיניטוס והיפראקוזיס.
בחמש השנים האחרונות פועלת החברה בשיתוף חברות טכנולוגיה ומכשור רפואי לקידום פתרון חדשני, אשר על פי ההערכות יהיה זמין לציבור בשנת 2027.
אספנו את השאלות הכי נפוצות על טיניטוס
שאלה: מהן התרופות הכי יעילות לרעשים באוזניים ?
תשובה: אין תרופה ייעודית לטיניטוס (רעשים באוזניים), תרופות ניתנות רק להקלה על חרדה או דיכאון נלווים.
שאלה: איפה בישראל ניתן לבצע בדיקת שמיעה לרעשים באוזניים? – בדיקת טיניטוס ?
תשובה: במכוני שמיעה פרטיים עם התמחות בטיניטוס ניתן לבצע בדיקות אפיון טיניטוס ובחלק מהמכונים ניתן גם לבצע את הטיפול בטינטון.
שאלה: כיצד לבחור קליניקת אודיולוגיה מומלצת לטיפול ברעשים באוזניים ?
תשובה: יש לבחור קליניקה עם ניסיון מוכח בטיניטוס, גישת TRT ואפשרות לאפיון טיניטוס מלא הכולל בדיקת שמיעה ובדיקת אפיון, כמו כן חשוב לשאול האם בקליניקה מבוצעת הבדיקה בלבד או גם הטיפול עצמו.
שאלה: מהם מכשירי שמיעה מומלצים לטיפול ברעשים באוזניים ?
תשובה: מכשירי שמיעה עם בינה מלאכותית המשלבים גירוי ממוקד טיפולי מותאם אישית הכוון על ידי מומחה לשיקום שמיעה או מומחה לטיפול בטינטון אלו המכשירים המומלצים, לדוגמה: מכשירים מסדרת Sound Hansaton או מכשירים מסוג AQ Ric של יצרנית מכשירי השמיעה הגרמנית Hansaton, משלבים בתוכם יכולות מכשירי שמיעה וגם טכנולוגיה לטיפול בטיניטוס.
שאלה: אילו טיפולים טבעיים קיימים להפחתת רעשים באוזניים ?
תשובה: אין טיפול טבעי בעל הוכחה מחקרית מובהקת לטיניטוס כרוני, אבל שיפור באורך החיים, תזונה נכונה וספורט מעולם לא הרעו את מצבו של הסובל, חשוב לציין שיחד עם כל אלו צריך גם לתמוך בטיפול אמיתי שמהווה בסיס.
שאלה: מה גורם לטינטון וכיצד למנוע אותו ?
תשובה: חשיפה לרעש, ירידת שמיעה, סטרס ופגיעות עצביות הם הגורמים המרכזיים לטיניטוס, אבל ישנם גורמים נוספים רבים, המניעה הטובה ביותר היא שמירה על שמיעה תקינה והימנעות מחשיפה לא מבוקרת לרעש חזק ואלי הכי חשוב, טיפול בטיניטוס כמה שיותר סמוך להופעתו לראשונה.
שאלה: מה ההבדל בין טינטון זמני לטינטון כרוני ?
תשובה: טינטון זמני חולף תוך ימים או שבועות בודדים, טיניטוס כרוני נמשך מעל 3 חודשים ולפעמים אף מתחזק בזמן הזה.
שאלה: איפה ניתן להשיג מכשירי שמיעה עם טכנולוגיה להפחתת טיניטוס ?
תשובה: בקליניקות פרטיות המתמחות בטיפול בטינטון ואינן פועלות במסגרת הציבורית.
מעוניינים להתייעץ עם מומחה לשמיעה?
השאירו פרטים
מכשיר שמיעה: החל מ-6000 ₪ לאוזן | המכשירים אינם במסגרת קופ"ח
טיניטוס כבעיה מוחית ולא כאוזנית, שינוי תפיסתי קריטי בשנת 2026
בעשור האחרון, ובעיקר בשנים האחרונות, חל שינוי מהותי בהבנה המדעית של טיניטוס. בעוד שבעבר הרחוק טינטון נתפס כבעיה שמקורה באוזן הפנימית בלבד, כיום ברור כי מדובר בתופעה נוירולוגית מורכבת, המערבת את מערכת השמיעה המרכזית, אזורי הקשב, הזיכרון, השמיעה והמערכת הלימבית.
זו גם הסיבה לכך שמטופלים רבים מתארים את התופעה כרעשים במוח ולא רק כרעשים באוזניים. המוח, שאיבד קלט שמיעתי תקין עקב ירידת שמיעה, טראומה אקוסטית או סטרס מתמשך, מייצר פעילות עצבית עצמאית באזור הקורטקס האודיטורי (אזור פעילות שמיעתית במוח) הנתפסת כצליל. כאשר פעילות זו מקבלת משמעות רגשית של איום, היא מתעצמת והופכת למטרד כרוני.
מנקודת מבט זו, ברור מדוע טיפול בטינטון חייב להיות רב מערכתי, שמיעתי, נוירולוגי ורגשי גם יחד.
טינטון באוזן אחת – שמאל או ימין – האם זה שונה?
טינטון באוזן אחת, בין אם מדובר בטינטון באוזן שמאל או טינטון באוזן ימין, נחשב בעיני מטופלים רבים למטריד במיוחד. עם זאת, מחקרית אין הבדל מהותי בין טינטון חד צדדי לטינטון דו צדדי בכל הנוגע למנגנון המוחי.
יחד עם זאת, טינטון באוזן אחת מחייב בירור קליני, שמיעתי ואודיולוגי מדויק יותר, כולל בדיקת שמיעה מלאה ואפיון טיניטוס ואף MRI או CT, כדי לשלול גורמים נדירים יותר ולבנות טיפול מותאם. במרבית המקרים גם כאן יימצא קשר ישיר לירידת שמיעה חד צדדית או פתאומית, גם אם היא קלה.
טינטון פועם, מתי מדובר במקרה שונה
טינטון פועם שונה באופיו מטינטון רציף, והוא מתואר כרעש מסונכרן עם הדופק. במקרים אלו נדרש בירור רפואי לשלילת גורמים וסקולריים (כלי דם), אך חשוב לציין כי גם לאחר שלילה רפואית מלאה, הטיפול השיקומי עדיין מבוסס על עקרונות דומים של ויסות עצבי והפחתת רגישות מוחית לרעש.
מכשירי שמיעה עם בינה מלאכותית כבסיס לטיפול מודרני בטיניטוס
בשנת 2026, מכשירי שמיעה עם בינה מלאכותית אינם משמשים רק לשיפור שמיעה, אלא מהווים כלי טיפולי מרכזי בטיפול בטינטון. מערכות אלו מנתחות את סביבת הצליל, את דפוסי השימוש של המטופל ואת תגובת המוח לאורך זמן, ומתאימות את הגירוי השמיעתי בצורה דינמית.
למה טיפול בטינטון אינו “פתרון מהיר”
חשוב להדגיש כי, טיפול בטיניטוס אינו קסם ואינו מיידי. מדובר בתהליך שיקומי נוירולוגי, הדורש זמן, התמדה וליווי מקצועי. מטופלים שמבינים זאת מראש, ומקבלים הסבר ברור על מהות הטיפול, מגיעים לתוצאות טובות יותר באופן מובהק.
כאן בא לידי ביטוי היתרון של מכון שמיעה פרטי וקליניקות אודיולוגיה המתמחות בטיפול בטיניטוס, ולא רק במכירת מכשירי שמיעה.
סיכום העמוד ב AI ✨
טיניטוס, הידוע גם כטינטון, צפצופים באוזניים או רעשים באוזניים, הוא תופעה נוירולוגית שמיעתית נפוצה המשפיעה על מיליוני אנשים בעולם ובישראל. מדובר בסימפטום ולא במחלה, ולכן אין לו טיפול תרופתי או ניתוחי ייעודי. בעשור האחרון, ובעיקר עד שנת 2015, התגבשה ההבנה כי מקור הטיניטוס הוא בפעילות מוחית לא מאוזנת, לרוב על רקע ירידת שמיעה, כאשר בכ־86% מהמקרים קיימת ירידת שמיעה נלווית.
המאמר סוקר את הגישות המרכזיות לטיפול בטיניטוס בעולם, ובהן TRT הגישה המחקרית המובילה, לצד טיפולים פסיכולוגיים, ביופידבק וגישות נוספות שאינן בעלות הוכחה מדעית מובהקת. בישראל, טיפול TRT ניתן במסגרת פרטית בלבד ואינו כלול ברפואה הציבורית. הטיפול מבוסס על אפיון מדויק של הטיניטוס, בין היתר באמצעות בדיקת אפיון טינטון על פי עקומת פלדמן, ושימוש במכשירים ייעודיים או מכשירי שמיעה עם בינה מלאכותית המייצרים גירוי שמיעתי מותאם אישית. עוד עוסק המאמר בקשר בין טיניטוס להיפראקוזיס, בטינטון חד צדדי ובטינטון פועם, ומדגיש את חשיבות הבחירה בקליניקה מקצועית ומנוסה. לבסוף מוצגת פעילותה רבת השנים של גל מכשירי שמיעה, המטפלת בטיניטוס מאז 1980 ומקדמת כיום פתרונות חדשניים העתידים להיות זמינים לציבור בשנים הקרובות.
התוכן באתר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או טיפול. אין להסתמך על המידע כתחליף לייעוץ מקצועי אישי ממומחה לשיקום שמיעה, מרופא או איש מקצוע מוסמך. בכל שאלה או בעיה רפואית יש לפנות למומחה בתחום. שימוש במידע המופיע באתר נעשה על אחריות המשתמש בלבד.
