אספנו את השאלות הכי נשאלות על מכשירי שמיעה ובדיקות שמיעה ונתנו למומחים שונים לענות עליהם באופן מקצועי – מאמר שני Ⅱ

המדריך המקצועי לשאלות הנפוצות ביותר בתחום בדיקות השמיעה ומכשירי השמיעה.

המידע שמובא כאן מבוסס על מאות שאלות שנאספו מהשטח – ממבוגרים, צעירים, בני משפחה, מטופלים בתחילת הדרך וגם כאלו שכבר משתמשים במכשירי שמיעה – וניתנו להן תשובות מקצועיות על ידי צוות רחב של קלינאי תקשורת, טכנאי שיקום שמיעה, רופאי א.א.ג ומומחים ממכוני שמיעה פרטיים מובילים.

כל תשובה שנכתבה עברה התאמה לשנת 2025 תוך בחינה של פתרונות חדשניים, טכנולוגיות עדכניות וניסיון קליני מצטבר – במטרה להנגיש לכם מידע מהימן, נגיש, פרקטי ומבוסס. כי בסופו של דבר, ההחלטות שתיקחו בנוגע לשמיעה שלכם הן לא רק טכניות – אלא אישיות, רגשיות וחיוניות לאיכות החיים שלכם ושל היקרים לכם.

כמה מכשירי שמיעה נמכרים בישראל בשנה ?

שואל: יעקב ר., אשדוד 💬

הנתון המדויק והמעודכן לגבי מספר מכשירי השמיעה הנמכרים בישראל בשנה לא מתפרסם באופן קבוע וממוקד, אך קיימות הערכות אמינות שמצביעות על טווח מסוים:
המידע נאסף ממקורות מוסמכים כגון מכוני שמיעה פרטיים לדוגמת גל מכשירי שמיעה ומכון שמיעה סאונד חדש, מפרסום של הלמ"ס וממידע בעיתונות הכתובה.

• לפי דו"ח ופרסומים ישנים, שוק מכשירי השמיעה בישראל מוכר כ־15,000‑20,000  יחידות בשנה.
• יש גם מקורות שמעריכים כי “פחות מ‑15,000 מכשירי שמיעה” נמכרים במדינה מדי שנה, תואם לסקרים ממוסדות שמיעה ורפורמות במימון הציבורי .

הערות חשובות להסבר ההבדלים והאי ודאות:

• המספרים כוללים גם מכשירי שמיעה הממומנים על‑ידי קופות החולים וגם רכישות פרטיות.
• חלק מהדיווחים הם ישנים יחסית או משקפים הערכות בלבד, ולא תמיד מתעדכנים עם הנתונים החדשים ביותר.
• הירידה במחירים הציבוריים והרחבת המימון עשויים להשפיע על עלייה בביקוש, כך שהמספר עלול להשתנות עם הזמן.
• רכישות של דגמים מתקדמים או מכשירים מותאמים אישית לעיתים מיובאים באופן פרטי, מידע זה קשה יותר לקלוט בדיוק בפס הרחב של המכירות.

איזה מכשיר שמיעה הכי חדש או מכשיר שמיעה מתקדם ביותר קיים היום בעולם ?

שואל: אורי פ., באר שבע 💬

נכון להיום, המכשירים המתקדמים ביותר משלבים טכנולוגיות עדכניות מאוד, כולל בינה מלאכותית, למידה חישובית, חיישנים סביבתיים, ודגש על חוויית משתמש מותאמת מאוד. כמה מהמאפיינים החדשניים שמבדילים את הדגמים החדשים:

• בינה מלאכותית מתקדמת (AI / Machine Learning): מכשירי שמיעה שיודעים ללמוד את הרגלי השמיעה של המשתמש בדיבור וצלילים, להתאים את עצמם באופן דינמי לסביבת הרעש והלחץ, ולהשתפר עם הזמן.
• רשת חיישנים (“Sensor array”): מיקרופונים מרובים, חיישנים תנועה, זיהוי כיוון הדיבור ורעש רקע – כולם עובדים יחד לשיפור איכות השמע.
• טכנולוגיות סינון רעשים חכמים ומרחביים – כולל זיהוי משתמש ודובר בתוך קהל או מקום רועש, וזיהוי מקור רעשים לצורך דיכוי אקטיבי שלהם.
• קישוריות וטעינה מתקדמת: דגמים עם Bluetooth LE, טי‑קואיל, סטרימינג למכשירים חיצוניים (טלפונים, טלוויזיה, מכשירים חכמים), טעינה מהירה / אלחוטית, אפשרויות שליטה מרחוק באמצעות אפליקציות.
• עיצוב זעיר ודיסקרטי מאוד – ישנם דגמים IIC (inside‑the‑canal / בתוך תעלת האוזן) שהם כמעט בלתי נראים מבחוץ, אך עדיין מספקים כוח גבוה ומגוון תכונות פרימיום.

דגמים בולטים שהושקו בשנים האחרונות:

• דגמים של Hansaton עם טכנולוגיות SphereSound וHearIntelligence  שמספקים עיבוד קולי בשכבות מתקדמות להכנת סינון רעשים מושכל, סדרת Essenz PRO שהושקה באוגוסט 2025.
• מכשירים מבית Starkey / Oticon / Phonak שמציעים "Streaming פּלוס" עם איכות שמע גבוהה במיוחד, חיבוריות Bluetooth דו‑כיוונית, תכונות ניטור בריאות יחד עם פונקציות שמיעה, מכשיר שמיעה AUDEO INFINIO שהושק במרץ 2024.

האם אפשר "להשיג" אותם בישראל?

כן – חלק מהדגמים החדשים מיובאים דרך יבואנים רשמיים, במיוחד דגמי פרימיום עם מחיר גבוה יותר. חשוב לבדוק האם שירות הטיפולים והתחזוקה קיימים בארץ באופן מלא (עדכוני תוכנה, חלקי חילוף, אחריות).

למה צריך להמתין לבדיקת שמיעה בקופ"ח כל כך הרבה זמן ובמכון שמיעה פרטי ממתינים ?

שואלת: יפה א., תל אביב 💬

ההבדל בזמני ההמתנה בין קופות החולים למכונים פרטיים נובע ממספר גורמים מבניים, תקציביים וארגוניים.

גורמים מתמשכים שמאטים את התהליך בקופת החולים:

1. ביורוקרטיה ושרשרת אישורים, כדי להתחיל בתהליך, יש צורך בהפנייה מרופא אף אוזן גרון, בדיקה ראשונית, אז בדיקת שמיעה אצל קלינאית/תקשורת, ואז אישור זכאות והעברה למכון שמיעה בהסדר עם הקופה. כל שלב כזה מוסיף זמן המתנה.
2. מחסור בכוח אדם ובמכונים ציבוריים, מכוני שמיעה ציבוריים וקלינאיות בקופות החולים אינם מספיקים ביחס לביקוש, במיוחד באזורים פריפריים, מה שמוביל לתורים ארוכים. כמו כן השכר לבודקים בקופות החולים הוא בדרך כלל מחצית מהשכר שאותם בודקים ובודקות מקבלים במכונים פרטיים ועל כן, הבודקים והבודקות מעדיפים לפנות לשוק הפרטי בכדי להשתכר בכבוד.
3. תקצוב מוגבל, מערך השירות הציבורי מתמודד עם תקציבים קבועים שמכתיבים אילו שירותים וטכנולוגיות יסופקו, כמה מהר ועם איזו תדירות. כשיש עלייה בביקוש או צורך טכנולוגי גבוה, המערכת הציבורית מתקשה להגדיל את המשאבים במהירות.
4. תהליכי הסדר והסכמים, הקופה צריכה לוודא שהמכון שמיעה שהמטופל מתקבל אליו הוא בהסדר עם הקופה, לתת את האישורים הדרושים, ולעיתים יש איסוף משאבים פנימיים לפני האישור. כל זה מוסיף זמן.

מדוע במכונים פרטיים זמן המתנה קצר כל כך:

• מכונים פרטיים יכולים להציע שירותי בדיקה והתאמה מיידיים יותר, אין תמיד צורך בהפניות, אישורים ממערכת הציבורית או תלות במערכת נוספת.
• הם עובדים בגמישות גבוהה יותר מבחינת תזמון ופניות: אפשר לתאם תור בתוך ימים בודדים, ולעיתים אף באותו יום.
• מכוני שמיעה פרטיים אינם חייבים לעמוד באותם מגבלות תקציביות וציבוריות כמו קופות החולים, ולכן יכולים להשקיע משאבים נוספים (קלינאים זמינים, ציוד עדכני, מעבר בין מחלקות) שיקצרו את התהליך.

ההשפעות של ההמתנה:

• ירידה באיכות החיים: התקשורת עם הסובבים מצריכה שמיעה טובה, ומרחק גדול מן הפתרון גורם לתסכול, בדידות ופגיעה בתפקוד החברתי והנפשי.
• האפשרות לפגוע בהתפתחות השמיעה במקרים של ירידה הדרגתית שאינה מטופלת בזמן.

למה ביטוח לאומי שולח אותי לבדיקת ABR לצורך ועדה רפואית ?

שואל: חיים נ., רמת השרון 💬

בדיקת ABR (Auditory Brainstem Response) היא בדיקת שמיעה אובייקטיבית שמטרתה למדוד את תגובת גזע המוח לצלילים. זוהי בדיקה חשמלית המבוססת על אלקטרודות המוצמדות לראש ולמצח, שמודדות את הפעילות העצבית במערכת השמיעה בתגובה לקול. הבדיקה אינה תלויה בשיתוף פעולה אקטיבי מצד הנבדק.

ביטוח לאומי מפנה לבדיקה זו בעיקר מסיבות הבאות:

1. אימות מדויק של ירידת שמיעה – במיוחד כשיש חשש להפרזה בתשובות של בדיקות סובייקטיביות או כשיש צורך בקביעה רפואית מדויקת לצורך קצבה.
2. הערכת שמיעה אצל ילדים, חיילים או בוגרים עם מוגבלות תקשורתית – כאשר לא ניתן לבצע בדיקת שמיעה רגילה באופן אמין.
3. ועדות רפואיות לקביעת דרגת נכות – הבדיקה מספקת נתון אובייקטיבי ובלתי תלוי שמאפשר לוועדה לקבוע את שיעור הירידה בשמיעה בצורה קבילה משפטית.
4. תיעוד רפואי לצורך קבלת מכשירי שמיעה במימון ציבורי – הביטוח הלאומי מסתמך על בדיקות ABR כתיעוד רפואי אמין במקרים גבוליים או לצורך בדיקת כשירות.

במכוני שמיעה ניתן לבצע בדיקות שמיעה רגילות מדויקות מאוד, אך כאשר יש צורך בהחלטה רפואית של גוף ממסדי כמו ביטוח לאומי, נדרש לעיתים נתון פיזיולוגי אובייקטיבי כמו זה שמספקת בדיקת  ABR, את הבדיקה ניתן לבצע במכוני השמיעה גל שהינם ספק מורשה של ביטוח לאומי.

האם יש דרגות של סינון רעשי סביבה במכשירי שמיעה ?

שואלת: ליאורה .מ., כפר סבא 💬

כן, קיימות דרגות שונות של סינון רעשי סביבה במכשירי שמיעה, והן מהוות את אחד המרכיבים המרכזיים באיכות ההאזנה וביכולת להבין דיבור בסביבה רועשת. רמת הסינון תלויה ברמת הדגם, טכנולוגיית העיבוד, קיומה של בינה מלאכותית, וסוג המעבד הקולי.

הדרגות נמדדות בפרמטרים כגון:

1. סינון בסיסי – בדגמים פשוטים יותר, הסינון מבוצע באמצעות הגברת הדיבור והפחתת רעשי רקע כלליים. לא תמיד מספיק לסביבה מורכבת.
2. סינון הסתגלותי – בדגמים בינוניים‑מתקדמים, המכשיר מבצע ניתוח של הסביבה ומשנה את מאפייני הסינון בהתאם – לדוגמה מסעדה לעומת משרד.
3. בינה מלאכותית בזמן אמת – בדגמים פרימיום כמו Essenz Professional AI, מבית Hansaton גרמניה יש מנגנון זיהוי חכם של רעשי רקע לעומת קול אנושי, הכולל עיבוד מרחבי, הפרדת כיוונים והתמקדות אוטומטית בדובר הרלוונטי.

עוד שאלה שהרבה שואלים אותנו היא: האם ניתן לשלוט בדרגת הסינון? , התשובה היא כן. במכשירים מתקדמים ניתן לשלוט דרך אפליקציה או תוכנה מקצועית על רמת הסינון, לקבוע תוכניות לפי סיטואציה (אוטובוס, כיתה, טיול), ואף לתזמן שינויים בין מצבים במהלך היום.

בבדיקות שמיעה פרטיות והתאמות במכון שמיעה פרטי, ניתן לבחור את דרגת הסינון המתאימה לסגנון החיים של המשתמש. כך ניתן למנוע עומס קולי, עייפות שמיעתית, ולשפר משמעותית את חוויית השמיעה.

האם מכשירי שמיעה ובדיקות שמיעה שריכות להתבצע באותו היום במכון השמיעה ?

שואל: אלי י., פתח תקווה 💬

תשובה מאת פנינה קורץ קלינאית תקשורת: ברמה העקרונית, אין חובה לבצע בדיקת שמיעה והתאמת מכשירי שמיעה באותו היום, אך מבחינה מקצועית יש לכך יתרונות ברורים וחשובים. התאמה של מכשירי שמיעה מבוססת על תוצאות בדיקת השמיעה, ולכן ככל שהבדיקה עדכנית יותר – כך ניתן לבצע כיוון מדויק ואפקטיבי יותר של המכשיר לשמיעה שלך.

על פי הנחיות משרד הבריאות בישראל, תוקפה של בדיקת שמיעה לצורך התאמת מכשירי שמיעה הוא עד שנה. כלומר, אם הבדיקה נעשתה במהלך 12 החודשים האחרונים – ניתן להשתמש בה לצורך תהליך ההתאמה. עם זאת, במדינות רבות באירופה ובייחוד לפי הנחיות גופי הבריאות בגרמניה, מקובל להסתמך רק על בדיקות עדכניות שבוצעו בטווח של עד 3 חודשים, מתוך הבנה כי שמיעה עשויה להשתנות, גם אם בתדירות נמוכה בפרק זמן זה, במיוחד בגיל מבוגר או כאשר יש רקע רפואי מסוים.

לכן, ההמלצה המקצועית היא לבצע את בדיקת השמיעה סמוך ככל האפשר למועד התאמת המכשירים, ובמקרים רבים אף באותו המפגש. כך ניתן להבטיח שההתאמה נעשית לפי פרופיל שמיעה עדכני, דבר שמשפיע באופן ישיר על איכות השמיעה, הצלחת ההסתגלות ונוחות המשתמש.

במכוני שמיעה פרטיים, נהוג לרוב להציע את שתי הפעולות באותו היום לנוחות המטופל ולצמצום זמני המתנה יתרון משמעותי ביחס לתורים הארוכים הנהוגים לעיתים בקופות החולים.

האם בדיקת שמיעה בבית שוות ערך לבדיקת שמיעה במכון שמיעה ?

שואלת: טלי ג., מודיעין

בדיקת שמיעה הנעשית בבית יכולה להוות כלי ראשוני להערכה כללית של מצב השמיעה, ולעיתים משמשת כאמצעי סינון או מעקב. עם זאת, היא אינה שוות ערך לבדיקה קלינית מלאה המתבצעת במכון שמיעה מוסמך, במיוחד כאשר מדובר בצורך בהתאמת מכשירי שמיעה מדויקים או באבחון מעמיק של בעיות שמיעה מורכבות.

ההבדל המרכזי טמון באיכות הציוד ובסביבת הבדיקה: ציוד נייד לבדיקה בבית מוגבל בטווח התדרים ובעוצמות וכמו כן לרוב לא יבצעו בדיקות דיבור או BC (למרות שישנו ציוד קליני מיוחד אשר מסוגל לבצע את כלל הבדיקות גם מחוץ למכון השמיעה, לדוגמה R17A של אודיומטר משולב של RESONANC), תנאי חיוני לביצוע בדיקה אודיו-קלינית מהימנה. לעומת זאת, במכוני שמיעה מקצועיים נעשה שימוש בציוד נייח מתקדם, בתאי אטימה אקוסטיים ובמערכות מדידה מדויקות התואמות לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר.

בנוסף, למכוני שמיעה יש אפשרות לבצע מערך בדיקות משלים כגון:

• טימפנומטריה (להערכת תפקוד האוזן התיכונה)
• רפלקסים אקוסטיים
• בדיקות דיבור בסביבות שונות (SRT, SDS)
• בדיקות עם ציוד מדידה אובייקטיבי במידת הצורך

בדיקות אלו מאפשרות לקבל תמונה מלאה של הפרופיל השמיעתי, כולל הבנת מקור הירידה, סוגה, והשלכותיה על תפקוד יומיומי – מידע קריטי לצורך התאמה מוצלחת של מכשירי שמיעה, מעקב רפואי ולעיתים אף אבחנה נוירולוגית.

לסיכום, בדיקת שמיעה בבית עשויה להיות נוחה ונגישה, אך אינה יכולה להחליף את הדיוק והעומק שמציע מכון שמיעה קליני מוסמך. ההמלצה המקצועית היא להתייחס לבדיקה הביתית ככלי ראשוני בלבד, ולהשלים אותה בהקדם בבדיקה קלינית מלאה לצורך קבלת החלטות טיפוליות נכונות.

סיכום המאמר השני בסדרה:

המאמר הנוכחי מספק מענה מקיף לשאלות המרכזיות שחוזרות בקרב אנשים המתמודדים עם ירידת שמיעה צעירים ומבוגרים כאחד. באמצעות איסוף שיטתי של שאלות אמיתיות וניתוח מקצועי שנעשה על ידי קלינאי תקשורת, רופאי א.א.ג ומשקמי שמיעה, מוצג כאן מידע מבוסס קלינית ועדכני טכנולוגית לשנת 2025.

במרכז המאמר עומדות סוגיות מהותיות כגון התאמה אישית של מכשירי שמיעה, אמינות טכנולוגיות בינה מלאכותית בתחום האודיאולוגי, הבדלים בין שירותים בקופות החולים לבין מכונים פרטיים, וכן משמעותם של פרמטרים כמו גודל המכשיר, עוצמת ההגברה וזמינות הבדיקה.

העובדה כי כל שאלה במאמר נולדה מתוך מציאות של מטופלים אמיתיים, מעניקה למידע ערך פרקטי אמיתי, כזה שמאפשר לכל אדם לקבל החלטות טובות יותר, שקולות ומותאמות אישית.

המאמר ממחיש את החשיבות שבהנגשת ידע רפואי טכנולוגי בגובה העיניים – כזה שמפגיש בין חדשנות לבין צרכים אנושיים, ומסייע להפוך את השיקום השמיעתי למסלול בטוח, אמין ובר ביצוע.

מכשירי שמיעה מתקדמים בעלי בינה מלאכותית לומדת הם העתיד בתחום מכשירי שמיעה זעירים, את המכשירים האלו ניתן לרכוש במכון גל.

סיכום העמוד ב AI ✨

המאמר “השאלות הכי נשאלות על מכשירי שמיעה ובדיקות שמיעה בעולם השמיעה מציג תמונה מקיפה של התחום לשנת 2025, ומספק תשובות מקצועיות לשאלות אמתיות שאנשים שואלים גם בצ'ט GPT על מכשיר שמיעה כללית, מכשיר שמיעה מחיר והבחירה בין דגמים שונים. המחברים מתארים כי הדגמים המתקדמים ביותר משלבים מכשירי שמיעה עם בינה מלאכותית ולמידה חישובית כדי להתאים את עצמם לסביבות משתנות, כולל דגמים של מכשירי שמיעה מומלצים 2025 עם קישוריות Bluetooth לשליטה מרחוק וזרימת שמע ישירה. המאמר מתייחס ליתרונות של מכשיר שמיעה זעיר שנראה כמעט בלתי נראה, אך מדגיש שיש לבדוק אם הוא מספיק חזק. נושא מכשיר שמיעה למבוגרים מוזכר בהקשר של התאמה אישית ורגישות לשינויים בשמיעה עם הגיל. המחבר גם מביא את עניין מכשירי שמיעה חוות דעת מקצועיות ומשתמשות רבות, ומסביר מדוע מכשירים מומלצים שונים מתאימים לאנשים בתנאים מגוונים. בסופו של דבר, המאמר מקדם הבנה כי הבחירה במכשיר שמיעה שיתאים לסטייל החיים, לתקציב ולרמות השמע האמתיות דורשת שיקול מדוקדק ואבולוציה טכנולוגית מתמשכת.

התוכן באתר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או טיפול. אין להסתמך על המידע כתחליף לייעוץ מקצועי אישי ממומחה לשיקום שמיעה, מרופא מומחה או איש מקצוע מוסמך. בכל שאלה או בעיה רפואית יש לפנות למומחה בתחום. שימוש במידע המופיע באתר נעשה על אחריות המשתמש בלבד, כל הזכויות שמורות לגל מכשירי שמיעה בע"מ, אין להעתיק את הכתוב באתר או לעשות בו שימוש מבלי לקבל את אישור מנהל האתר.