מיליוני אנשים כבר שומעים טוב יותר בעזרת מכשיר שמיעה HI, איפה אתם?

מכשיר שמיעה הוא הרבה יותר מאמצעי להגברת הצליל. הוא מחזיר מידע למערכת השמיעה, מקל על המוח להבין דיבור ומאפשר לאדם להישאר מחובר יותר לעולם שסביבו. למרות זאת, רבים ממשיכים לדחות את ההחלטה במשך שנים ומשלמים על כך מחיר.

"HI "Hearing Instrument או בעברית מכשיר שמיעה, הוא אחד הפתרונות השיקומיים הנפוצים והמשמעותיים ביותר עבור אנשים עם ירידת שמיעה בעולם. רבים שומעים בעזרת מכשיר שמיעה HI וכך שומרים על איכות החיים.

אבל יש כאן פרדוקס מעניין, אנחנו חיים בתקופה שבה מכשירי שמיעה הפכו קטנים יותר, חכמים יותר ונוחים יותר מאי פעם. הם יודעים לזהות סביבות, להפחית רעשים, להתמקד בדיבור, להתחבר לטלפון ולבצע מיליוני חישובים בזמן אמת.

ובכל זאת רוב האנשים שיכולים להפיק מהם תועלת עדיין אינם משתמשים בהם. לפי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ400,000,000 מיליון אנשים בעולם יכולים להפיק תועלת ממכשירי שמיעה, אך רק17%  מהם משתמשים בהם בפועל.

תשובה מהירה: מה בעצם עושה מכשיר שמיעה HI?

מכשיר שמיעה אינו "מתקן" את האוזן ואינו מחזיר שמיעה טבעית שאבדה, הוא עושה משהו אחר וחשוב מאוד: הוא קולט את הצלילים בסביבה, מעבד אותם בהתאם לירידת השמיעה האישית ומעביר למערכת השמיעה אות נגיש וברור יותר.

כאשר קיימת ירידת שמיעה תחושתית עצבית (SN), תאי החישה באוזן הפנימית אינם מעבירים את כל המידע בצורה תקינה. מכשיר שמיעה מגביר ומעבד את הצליל כך שתאי השיער שעדיין מתפקדים יוכלו להמיר חלק גדול יותר ממנו לאותות עצביים העוברים דרך מערכת השמיעה אל המוח.

במילים פשוטות: HI לא רק עוזר לאוזן לשמוע, הוא נותן למוח יותר מידע שאפשר לעבוד איתו.

המספרים מסבירים מדוע הנושא הזה גדול הרבה יותר ממכשיר קטן באוזן.

כיום 1,500,000,000 מיליארד בני אדם בעולם חיים עם דרגה כלשהי של ירידת שמיעה.

400,000,000 מיליון כבר זקוקים לשיקום בשל ירידת שמיעה משמעותית ועד שנת 2025 ארגון הבריאות העולמי מעריך שכמעט 2,500,000,000 מיליארד בני אדם יחיו עם ירידת שמיעה כלשהי, ויותר מ 700 מיליון יזדקקו לשירותי שיקום שמיעה בעזרת מכשירי שמיעה.

ירידת שמיעה אינה תופעה שולית של הגיל המבוגר, היא אחת הבעיות החושיות הנפוצות בעולם והשפעתה אינה מסתיימת במשפט "אני שומע פחות טוב".

מה קורה למוח כאשר השמיעה נחלשת?

זו אולי אחת הנקודות החשובות ביותר להבנה, אנחנו לא באמת "שומעים" באוזניים. האוזניים קולטות ומעבירות מידע אבל המוח הוא זה שמפענח אותו.

כאשר הצליל מגיע בצורה חסרה, חלשה או מעוותת, המוח צריך לעבוד קשה יותר כדי להבין מה נאמר. אדם יכול לשבת במסעדה, לשמוע קול, ואפילו לדעת שמדברים אליו אבל עדיין להרגיש שהוא צריך להשקיע מאמץ עצום כדי להבין כל משפט.

התופעה הזאת מתוארת במחקר בין היתר באמצעות המושג cognitive load  עומס קוגניטיבי, במקום שהמוח ישקיע את המשאבים שלו בהבנת המשמעות, בזיכרון ובשיחה עצמה, חלק מהמשאבים מופנים לניסיון להשלים את החלקים החסרים באות השמיעתי.

לכן המשפט "אני שומע, אבל לא מבין" הוא אחד המשפטים המשמעותיים ביותר בעולם האודיולוגיה.

ומה לגבי "ניוון" של מערכת השמיעה?

כאן חשוב לדייק, מכשיר שמיעה אינו תרופה לעצב השמיעה ואי אפשר להבטיח שהוא ימנע ניוון עצבי. אבל קיימת תופעה מוכרת בשםauditory deprivation  חסך שמיעתי:  כאשר מערכת השמיעה מקבלת לאורך זמן פחות גירוי ומידע, המוח נאלץ להסתגל למציאות שבה חלק מאותות השמע אינם זמינים או אינם ברורים.

מערכת העצבים שלנו היא מערכת פלסטית היא משתנה בהתאם למידע שהיא מקבלת, זו אחת הסיבות שבגללן אנחנו המרפאת גל מכשירי שמיעה מעדיפים להתחיל תהליך שיקום שמיעה. כאשר קיימת ירידת שמיעה המתאימה לשיקום לא להמתין שנים ללא צורך.

ככל שהמוח מקבל שוב מידע שמיעתי משמעותי יותר, כך יש לו הזדמנות טובה יותר להשתמש במערכת השמיעה באופן פעיל במסגרת תקשורת יומיומית.

ואז מגיעה שאלת הדמנציה.

בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים רבים על הקשר בין ירידת שמיעה לבין בריאות המוח, הנתון החשוב הוא זה:

ירידת שמיעה נחשבת כיום לאחד מגורמי הסיכון הניתנים לשינוי הקשורים לדמנציה, דו"ח ועדת Lancet לשנת 2024 כלל ירידת שמיעה בין גורמי הסיכון המרכזיים לדמנציה והדגיש את החשיבות של טיפול בירידת שמיעה לאורך החיים.

אבל צריך להבין מה זה אומר ומה זה לא אומר.

זה לא אומר שכל אדם עם ירידת שמיעה יפתח דמנציה וזה גם לא אומר שמכשיר שמיעה מבטיח למנוע דמנציה. הקשר מורכב וככל הנראה מערב כמה מנגנונים במקביל: עומס קוגניטיבי, ירידה בגירוי השמיעתי, בידוד חברתי וגורמים בריאותיים משותפים.

מחקר אחד שגרם לעולם השמיעה לעצור ולהסתכל.

מחקר ACHIEVE, אחד המחקרים המשמעותיים ביותר בתחום, היה ניסוי אקראי מבוקר שבדק במשך שלוש שנים האם התערבות שמיעתית יכולה להשפיע על ירידה קוגניטיבית אצל מבוגרים עם ירידת שמיעה.

בכלל המשתתפים, לא נמצא הבדל מובהק בירידה הקוגניטיבית בין הקבוצות, אבל בקרב הקבוצה שהייתה מלכתחילה בסיכון גבוה יותר לירידה קוגניטיבית, ההתערבות השמיעתית נקשרה להאטה של כ 48% בקצב הירידה הקוגניטיבית במשך שלוש שנים.

זה לא הופך מכשיר שמיעה לתרופה לדמנציה, אבל זה בהחלט מחזק רעיון חשוב: טיפול בשמיעה עשוי להיות חלק משמעותי משמירה רחבה יותר על תפקוד, תקשורת ובריאות בגיל המבוגר.

אז איך שומעים בעזרת מכשיר שמיעה HI וצריך לדבר על זה הרבה לפני שמדברים על דמנציה.

לפעמים הדיון על בריאות המוח גורם לנו לשכוח את היתרון המיידי, אנשים לא רוכשים שמיעה כדי לשנות נתון סטטיסטי.

הם רוצים:

1. לשמוע את בן או בת הזוג.
2. להבין את הנכדים והמשפחה.
3. לעקוב אחרי שיחה במסעדה.
4. להשתתף בישיבה או הרצאה.
5. לשמוע בטלפון.
6. לצפות בטלוויזיה בלי להעלות את העוצמה לכל הבית.
7. להפסיק לשאול שוב ושוב: "מה אמרת?"

מכשיר שמיעה מומלץ ומתאים יכול לשפר הבנת דיבור ותקשורת ולאפשר השתתפות מלאה יותר בפעילות היומיומית. זה בדיוק הייעוד המרכזי של מכשירי השמיעה, תשאלו כל רופא וכל מומחה שיגיד לכם את זה.

אז למה בחירה כל כך פשוטה לוקחת לאנשים כל כך הרבה זמן?

הבעיה לרוב אינה שהטכנולוגיה לא קיימת, הבעיה היא שהאדם מסתגל לאט לירידת השמיעה שלו. ירידת שמיעה הקשורה לגיל מתפתחת בדרך כלל בהדרגה, אין בוקר אחד שבו אדם מתעורר ואומר: "מהיום אני לא שומע".

במקום זאת מתחילים שינויים קטנים, קצת יותר קשה במסעדה, הטלוויזיה עולה בעוד שתי דרגות, הנכדים "מדברים מהר", אנשים מסביב "ממלמלים", בישיבה מישהו צריך לחזור על המשפט ולאט לאט האדם משנה את ההתנהגות במקום לטפל בשמיעה.

המוח שלך הוא אלוף בלייצר הסברים.

זו אחת הסיבות שההחלטה נדחית.

• " זו רק המסעדה הזאת רועשת."
• "הוא לא מדבר ברור."
• "הדור הצעיר מדבר מהר."
• "הטלוויזיה החדשה פשוט לא טובה."
• "אני שומע מצוין כשמדברים אליי ברור."

לפעמים כל המשפטים האלה נכונים חלקית, אבל כשהם חוזרים שוב ושוב, כדאי לבדוק האם המכנה המשותף הוא בכלל ירידת שמיעה.

ויש גם מחסום פסיכולוגי.

עבור חלק מהאנשים, מכשיר שמיעה עדיין מתקשר עם גיל וזה מעניין, כי באותו זמן אנחנו מרכיבים משקפיים בלי לחשוב על כך פעמיים.

אנחנו משתמשים בשעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות, מכשירי ניטור בריאות וטלפונים שמלווים אותנו כל היום, אבל מכשיר שמיעה, למרות שהוא כיום מחשב זעיר ומתקדם עדיין מעורר אצל חלק מהאנשים תחושה של "אני עוד לא שם".

הפער בין המציאות לבין התפיסה עצום, מכשירי HI מודרניים יכולים להיות זעירים מאוד, נטענים, אוטומטיים ומבוססי עיבוד אות מתקדם, ובמקרים רבים כמעט לא ניתן להבחין בהם.

נתון אחד ממחיש עד כמה אנחנו מחכים יותר מדי.

בארה"ב, כ28,800,000 מיליון מבוגרים עשויים להפיק תועלת ממכשירי שמיעה, אבל לפי NIDCD, פחות מאחד מכל שלושה אנשים בני 70 ומעלה שיכולים להפיק תועלת ממכשיר שמיעה השתמש בו אי פעם, בקרב בני 20–69 מדובר בכ16% בלבד.

כלומר, הבעיה אינה מחסור באנשים שזקוקים לעזרה, הבעיה היא הפער בין הצורך לבין הפעולה.

הטעות היא לחכות עד ש"כבר אי אפשר"

אנחנו רואים את זה שוב ושוב בקליניקה, אנשים מגיעים לבדיקת שמיעה רק כשהקושי כבר משמעותי מאוד.

אבל למה לחכות?, אם אינכם מבינים דיבור במסעדה, מבקשים לחזור על דברים, מגבירים את הטלוויזיה או מרגישים ששיחות דורשות מאמץ, בדיקת שמיעה אינה התחייבות לרכישת מכשיר, היא פשוט נותנת תשובה.

לפעמים נגלה שהשמיעה עדיין טובה, לפעמים נמליץ רק על מעקב ולפעמים נגלה שהגיע הזמן לתת למערכת השמיעה קצת יותר עזרה.

ומהו מכשיר שמיעה טוב באמת?

לא המכשיר עם בינה מלאכותית והכי הרבה מילים באנגלית, לא בהכרח המכשיר היקר ביותר, לא מכשיר שמיעה זול וגם לא זה שמבטיח "AI" באותיות הגדולות ביותר.

מכשיר השמיעה HI  טוב הוא מכשיר שמיעה שהותאם נכון לאדם שנמצא מולנו.

ההתאמה צריכה לקחת בחשבון:

• את סוג וחומרת ירידת השמיעה.
• את יכולת הבנת הדיבור.
• את הסביבות שבהן האדם מתקשה.
• את מבנה האוזן.
• את הנוחות.
• את אורח החיים.
• את הציפיות האמיתיות מהמכשיר.

מכשיר שמיעה הוא לא מוצר שמוציאים מהקופסה, הוא תהליך שיקומי.

Quick Guide  מתי כדאי לבצע בדיקת שמיעה?

אם אחד או יותר מהדברים הבאים מוכרים לכם, לא חייבים להחליט על מכשיר אבל בהחלט כדאי לבדוק את השמיעה:

סימן	מה האדם בדרך כלל מרגיש
קושי בשיחה ברעש	"במסעדות אני לא מבין כלום"
הגברת הטלוויזיה	"כולם אומרים שהיא חזקה מדי"
בקשות לחזרה	"מה? תגיד שוב"
קושי עם קולות גבוהים	"אני שומע גברים טוב יותר מנשים"
עייפות אחרי שיחות	"אני צריך להתאמץ כדי להבין"
הימנעות ממפגשים	"אין לי כוח למקומות רועשים"

השאלה הנכונה היא לא "האם אני מספיק חרש למכשיר?"

זו אולי אחת התפיסות שכדאי לשנות, השאלה הנכונה היא: האם אני שומע טוב מספיק כדי לחיות כפי שאני רוצה לחיות?

אם השמיעה מתחילה לפגוע בשיחות, בעבודה, במשפחה, בביטחון או בהנאה, כבר יש סיבה לבדוק אותה.

מכשיר שמיעה אינו סימן לכך שוויתרתם על השמיעה, במקרים המתאימים הוא בדיוק ההפך: זו החלטה להשתמש בשמיעה שנותרה בצורה הטובה ביותר האפשרית.

מיליוני אנשים כבר עשו את הבחירה הזאת.

מכשירי שמיעה אינם מושלמים, הם אינם מחזירים את האוזן לגיל 20 והם אינם יכולים לתקן כל פגיעה במערכת השמיעה.

אבל עבור האדם המתאים, עם בדיקה נכונה והתאמה מקצועית, הם יכולים לעשות שינוי עצום בדברים הקטנים שמרכיבים את החיים: שיחה, צחוק, מוזיקה, ארוחת ערב, ישיבה בעבודה, טלפון מהנכד.

הצליל של האדם שאנחנו אוהבים, וזה אולי הדבר החשוב ביותר להבין על HI – Hearing Instrument, זה מכשיר קטן מאוד, אבל ההשפעה שלו יכולה להיות הרבה יותר גדולה מהאוזן שבה הוא נמצא.

בגל מכשירי שמיעה אנחנו מאמינים שהטיפול בירידת שמיעה צריך להתחיל קודם כל בהבנה: בדיקת שמיעה מקצועית, הסבר אמיתי של התוצאות ובחירת פתרון שמתאים לאדם ולא רק לבעיה שלו. כי לפעמים הבחירה שמשנה את איכות החיים מתחילה בהחלטה פשוטה מאוד: להפסיק להסתגל לכך שלא שומעים ולהתחיל לבדוק איך אפשר לשמוע טוב יותר.

סיכום העמוד ב AI ✨

מכשיר שמיעה הוא הרבה יותר מאמצעי להגברת צלילים: הוא מסייע למוח לקבל מידע שמיעתי ברור יותר, מפחית מאמץ בהבנת דיבור ותומך בתקשורת, מעורבות חברתית ואיכות חיים. ירידת שמיעה קשורה גם לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית, ולכן לא כדאי לדחות בדיקה. מכשיר שמיעה מומלץ הוא זה שמתאים לירידה, להבנת הדיבור ולאורח החיים של המשתמש.

התוכן באתר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או טיפול. אין להסתמך על המידע כתחליף לייעוץ מקצועי אישי ממומחה לשיקום שמיעה, מרופא או איש מקצוע מוסמך. בכל שאלה או בעיה רפואית יש לפנות למומחה בתחום. שימוש במידע המופיע באתר נעשה על אחריות המשתמש בלבד.