איך להכין ילדים לבדיקת שמיעה ולמכשירי שמיעה, מאמר אישי לבקשת הורים רבים.

הורים רבים מגיעים ל מכון שמיעה עם תחושה של אי ודאות. הילד הקטן שלהם לפעמים מפחד מזרים, מתקשה לשבת בשקט ובמקביל יש חשש אמיתי: האם קיימת ירידה בשמיעה ומה המשמעות שלה להתפתחות השפה, הלמידה והביטחון העצמי. המטרה של המאמר היא לתת לכם מדריך מעשי, מקצועי וברור: איך להכין ילדים ל בדיקת שמיעה לילדים, מה כולל התהליך במרפאה, מתי צריך בדיקת טימפנומטריה, מתי מפנים ל בדיקת BERA \ בדיקת בר  ומה עושים אם בסוף הדרך עולה צורך במכשיר שמיעה. לאורך המאמר ניגע גם בנושאים שהורים שואלים עליהם הרבה: מכשירי שמיעה מחירים, מה נחשב מכשיר שמיעה מומלץ ומה ההבדל בין מכשירי שמיעה זעירים ל מכשירי שמיעה נטענים.

המסר החשוב: בדיקת שמיעה טובה היא לא “עוד בדיקה”. היא תהליך שמותאם לילד, ומתבצע בצורה שמכבדת את הקצב שלו. כאשר עושים זאת נכון, רוב הילדים משתפים פעולה בצורה מצוינת גם בגיל צעיר.

למה הכנה מראש כל כך חשובה בבדיקת שמיעה לילדים

ילדים לא נכשלים בבדיקת שמיעה. לפעמים הבדיקה פשוט לא הותאמה לגיל ולמצב הרגשי שלהם. בדיקת שמיעה לילדים דורשת שילוב בין ידע אודיולוגי לבין מיומנויות התנהגותיות: יצירת אמון, משחק תואם, שפה פשוטה, ותכנון נכון של סדר הבדיקות. הכנה קצרה בבית יכולה לשפר משמעותית את שיתוף הפעולה ואת הדיוק.

בנוסף, הורים מגיעים לעיתים אחרי תקופה מתסכלת: הילד לא מגיב, מגביר קולו, מתעלם, או מתקשה בגן. במקרים אחרים יש היסטוריה של דלקות אוזניים, נוזלים, או חשש לבעיית הולכה באוזן התיכונה. כאן חשוב להבין: גם ירידה זמנית (למשל מנוזלים באוזניים) יכולה להשפיע על רכישת שפה, הגייה, קשב ותגובה לסביבה. לכן, בדיקת שמיעה פרטית לילדים יכולה להיות צעד מהיר ומדויק שמונע זמן אבוד.

מתי כדאי לבצע בדיקת שמיעה לילדים

יש דגלים אדומים שמצדיקים בדיקה, גם אם הילד עדיין קטן:

1. עיכוב בדיבור או בשפה:  פחות מילים מהמצופה לגיל, חוסר התקדמות, או דיבור לא ברור לאורך זמן.
2. חוסר תגובה לשם או לקולות:  במיוחד כשאין הסבר אחר כמו קשב או ריכוז ברורים.
3. הגברת ווליום (עוצמה) בטלוויזיה / טאבלט בצורה חריגה.
4. קושי בגן: נראה מנותק, מתקשה לעקוב אחרי הוראות קבוצתיות.
5. דלקות אוזניים חוזרות, נוזלים באוזניים, או ניתוח כפתורים בהיסטוריה.
6. חשיפה לרעש (פחות נפוץ בילדים קטנים, יותר בגילאי נוער כן).
7. סיפור משפחתי של ירידה בשמיעה.

מבחינת תזמון, אין סיבה לחכות שיגדל. קיימות בדיקות מותאמות גיל, כולל בדיקות אובייקטיביות במידת הצורך.

מה ההבדל בין בדיקת שמיעה פרטית לילדים לבין בדיקה ציבורית

במערכת הציבורית ניתן לקבל בדיקה מקצועית, אך לעיתים יש זמני המתנה ומגבלות זמן לכל מטופל. בדיקת שמיעה פרטית  ובפרט בדיקת שמיעה פרטית לילדים היתרון העיקרי הוא זמן, התאמה לילד ותהליך קל ופשוט יותר.

• יותר גמישות בשעות ובמהירות קבלת התור
• אפשרות להקדיש זמן ליצירת שיתוף פעולה
• שילוב מדויק של בדיקות לפי גיל ותלונה
• ליווי הורים והסבר מפורט של הממצאים והשלכותיהם

המטרה אינה פרטי זה טוב יותר, אלא זמן ותכנון שווים דיוק ונינוחות, במיוחד אצל ילדים.

	בדיקת שמיעה לתינוק	בדיקת שמיעה לילדים	בדיקות שמיעה למבוגרים
גיל הנבדקים	1-3	3-5	5-120
עלות הבדיקה	660-850 ₪	450-680 ₪	360-500 ₪
זמן הבדיקה	20-45 דקות	30-45 דקות	30-45 דקות
מספר בודקים	2	2	1
שימוש באוזניות	אין	לפעמים	יש
שימוש ברמקולים	יש	יש	יש
שימוש בVRA	יש	לפעמים	אין
הנחיות לפני בדיקה	יש לשאול את הצוות	יש לשאול את הצוות	אין

מה כוללת בדיקת שמיעה לילדים במכון שמיעה מקצועי

בדיקת שמיעה לילדים אינה בדיקה אחת. זו קבוצה של בדיקות, שנבחרות לפי גיל, יכולת שיתוף פעולה, ותלונה. לרוב, סדר הבדיקות בנוי כך שמתחילים מהפשוט והמהיר, ואז עוברים לעומק.

שיחה ואיסוף מידע מההורים: האודיולוג/ית ישאל על: הריון ולידה, פגות, אשפוזים, מחלות אוזניים, נוזלים, דלקות, התפתחות שפה ודיבור, תגובת הילד לסביבה בבית/גן. המטרה: להבין האם מדובר בבעיה הולכתית (אוזן תיכונה), תחושתית עצבית, או מצב מעורב.

בדיקת אוזן בסיסית  (Otoscopic): בדיקה קצרה עם אוטוסקופ לבחינת תעלת האוזן ועור התוף: שעווה, דלקת, נוזלים, שינויים.

בדיקת טימפנומטריה: היא אחת הבדיקות החשובות בילדים. היא לא בודקת שמיעה במובן של סף שמיעה, אלא מעריכה את תפקוד האוזן התיכונה: לחץ, ניידות עור התוף, וסימנים לנוזלים. למה זה קריטי? כי בילדים רבים הבעיה היא נוזלים או דלקות  (Otitis Media with Effusion) נוזלים יכולים לגרום לירידה בשמיעה בדרגות שונות, ולתחושה של "שומע אבל לא ברור". מה הילד מרגיש? לחץ קצר באוזן + צליל. זה לא כואב, אבל חלק מהילדים לא אוהבים את התחושה. ההכנה חשובה.

בדיקות שמיעה התנהגותיות – לפי גיל

• VRA (Visual Reinforcement Audiometry)  לתינוקות ופעוטות: הילד לומד “להסתובב” לכיוון צליל ומקבל חיזוק חזותי.
• Play Audiometry  לגילאי 3-5 בערך: שומעים צפצוף ושמים קובייה או כדור בסל, משחק שמאפשר למדוד ספים בצורה אמינה, לרוב הבדיקה תבוצע בעזרת רמקולים (FF) בחדר האקוסטי ובמקרה של ילדים בוגרים המשתפים פעולה יעשה ניסיון לשימוש באוזניות הכולל הפרדה בין האוזניים.
• Audiometry רגילה לילדים גדולים יותר הכוללת את כלל הבדיקות (ביחס לשיתוף הפעולה של הילד)

בדיקות דיבור (Speech) לפי הצורך

בדיקות הבנת דיבור / מילים בהתאם לגיל ולשפה. אלו הבדיקות שמחברות בין “סף שמיעה” לבין תפקוד יומיומי.

מתי צריך בדיקת ברה \ בדיקת ABR (BERA)

בדיקת ABR לעיתים נכתבת גם בדיקת BERA או בדיקת ברה היא בדיקה אובייקטיבית שמודדת תגובות עצביות בגזע המוח לצלילים. היא שימושית במיוחד כאשר:

• הילד קטן מאוד ולא משתף פעולה בבדיקה התנהגותית
• יש חשד לירידה משמעותית וצריך הערכה מדויקת
• יש צורך באימות אובייקטיבי של ספי השמיעה
• קיימת מורכבות נוירולוגית / התפתחותית שמקשה על בדיקות רגילות
• יש חשד לבעיה נוירולוגית

איך זה מתבצע? שמים אלקטרודות קטנות על העור (כמו מדבקות), משמיעים קליקים/צלילים באוזניות/מתאמים, ומקליטים את התגובה. חשוב להבין: איכות הבדיקה תלויה בשקט ובמינימום תנועה. לכן אצל תינוקות זה מתבצע לעיתים בזמן שינה טבעית, ובגילאים גדולים יותר לפעמים בהרדמה/טשטוש בהתאם להמלצה רפואית ונהלי המקום.

מה ההכנה הנכונה? נדבר על זה בהמשך באופן מעשי, כדי להגדיל את הסיכוי לביצוע טוב.

ניתן להוריד את ההנחיות בלחיצה על הקישור: הנחיות והכנה בדיקת ברה

איך להכין ילד לבדיקת שמיעה: מדריך מעשי לפי גיל

גילאי 0-2: הכנה של ההורים היא ההכנה של הילד

בגיל הזה הילד לא “מבין הסברים”. ההצלחה תלויה בתזמון, שינה, ואווירה.

מה לעשות:

• לקבוע את הבדיקה לשעה בה הילד לרוב רגוע (מומלץ בין 9:00-12:30)
• להביא בקבוק / הנקה / מוצץ / שמיכה מוכרת
• להגיע 10–15 דקות קודם כדי לא להכניס לחץ
• לתרגל בבית מגע קצר באוזניים (“בוא נבדוק אוזן”) בצורה משחקית
• לתרגל ישיבה על ברכיים עם הפנים קדימה

מה לא לעשות:

• לא לאיים “אם לא תשב לא נלך”
• לא להגזים בהסברים מורכבים
• לא להגיע עייפים מדי או רעבים מדי

חשוב לציין, לפעמים הילד לא רוצה לשתף פעולה או מפחד מידי, למרות שהבדיקה אינה זולה והרצון הוא להצליח בבדיקה אין להלחיץ את הילד בשום דרך ועדיף לקבוע בדיקה מחדש במקרה ולא מצליחים, יצירת אנטגוניזם לבדיקת שמיעה יכולה להוביל לכך שהילד לא ירצה לשתף פעולה עד גיל 4-5 ובמקרים ויש חשד לירידת שמיעה לא יהיה מנוס לבדיקת ABR תחת הרדמה בבית חולים.

גילאי 2-5: להפוך את הבדיקה למשחק

בגיל הזה הילד יכול להבין רעיון פשוט: “משחק שמיעה”.

טיפים מנצחים:

• לתרגל בבית משחק “כששומעים צליל – עושים פעולה”: מוחאים כפיים / שמים קובייה / מרימים יד או מצביעים לכיוון הצליל או הרעש.
• להדגיש שזה “משחק קצר” ולא מבחן
• להימנע ממילים שמלחיצות: “מכשיר”, “רופא”, “בדיקה” אצל חלק מהילדים. אפשר לומר “משחק אוזניים”
• להביא צעצוע קטן כפרס בסוף
• לתרגל אוזניות על האוזניים (להשמיע מוזיקה)

במכון שמיעה מקצועי משתמשים ב Play Audiometry ככל שתתרגלו את הרעיון בבית, כך הבדיקה תהיה יותר מדויקת.

בגלאי 6-12: לתת שליטה ושקיפות בבדיקת שמיעה לילדים

ילדים בגיל בית ספר רוצים להבין מה עושים להם ולמה. הם גם רגישים ל “לא נעים לי”.

מה לומר:

• “בודקים איך האוזן שומעת צלילים חלשים וחזקים”
• “אין פה זריקות ואין כאב. רק צלילים ולחץ קטן בטימפנומטריה”
• “אם משהו לא נעים – אומרים ועוצרים”

כדאי:

• לתת לילד לבחור מי נכנס איתו לחדר, אמא או אבא (לפעמים אפשר גם לבד)
• להסביר מראש שצריך להיות בשקט כדי שהמחשב ימדוד נכון

בני נוער: לשלב משמעות ותועלת

בגיל זה לעיתים יש התנגדות: “אני שומע טוב, זה סתם”. כאן חשוב לחבר לתפקוד:

• בכיתה, בחוג, באוזניות, באימונים
• להדגיש פרטיות וכבוד
• להסביר שירידה בשמיעה יכולה להיות מדורגת ושקטה, והבדיקה נותנת תשובה אובייקטיבית

איך להכין ילד ספציפית לבדיקת טימפנומטריה

כיוון שבדיקת טימפנומטריה כוללת לחץ קל באוזן, ההכנה הכי טובה היא הדמיה:

• להגיד: “מרגיש כמו עלייה במעלית באוזן, רגע קטן וזה עובר”
• לתרגל נשימה רגועה
• להסביר שזה לא כואב, רק מוזר
• אצל ילדים קטנים: לעשות “דגדוג באוזן” עם משחק / בובה כדי להרגיל למגע באוזן

אם הילד נלחץ, עדיף לא להתווכח. האודיולוג/ית יודע/ת לשנות סדר, לעשות הפסקה, או להפוך את הבדיקה למשחק קצר.

איך להכין ילד לבדיקת BERA / בדיקת ברה

הכנה ל בדיקת BERA \ בדיקת ברה, תלויה אם הבדיקה בשינה טבעית או בתנאים רפואיים אחרים.

BERA בשינה טבעית אצל תינוקות ופעוטות

העיקרון: להגיע כשאפשר להכניס את הילד לשינה במקום.

מה עושים בפועל:

• לשמור את ההאכלה לזמן ההגעה בהנחיית המכון
• להביא שמיכה / מוצץ / בקבוק
• להלביש בגדים נוחים
• להגיע עם ציפייה לזמן ארוך יחסית (כי מכינים אלקטרודות ומחכים לשינה)

BERA  בגיל גדול יותר

אם יש צורך בטשטוש / הרדמה, זה כבר נוהל רפואי שמבוצע במסגרת מתאימה עם הנחיות צום וכו’. במקרה כזה, המפתח הוא תיאום מסודר והסבר לילד בשפה פשוטה, בלי הפחדות.

אחרי הבדיקה: איך להבין את התוצאה בלי ללכת לאיבוד

כאן הורים רבים מתבלבלים: גרפים, מספרים, תדירויות. מה שחשוב להבין הוא “השלכה תפקודית” ולא רק “כמה דציבל”.

אודיולוג מקצועי במכון שמיעה פרטי יסביר:

• האם יש ירידה בשמיעה
• מה סוג הירידה: הולכתית / תחושתית עצבית / מעורבת
• האם זה זמני (כמו נוזלים) או יציב
• איך זה משפיע על דיבור, שפה וגן  / בית ספר
• מה הצעד הבא: מעקב, רופא אא”ג, טיפול, או התאמת מכשיר שמיעה, בדיקה חוזרת

מתי עוברים לדבר על מכשירי שמיעה לילדים

לא כל ירידה בשמיעה מחייבת מכשיר שמיעה. אבל כאשר יש ירידה משמעותית ומתמשכת, מכשיר שמיעה יכול להיות “גשר” קריטי להתפתחות שפה ותקשורת.

הנקודה הכי חשובה: אצל ילדים, התאמת מכשיר שמיעה היא לא מוצר אלא תהליך קליני. המכשיר חייב להיות מכוון היטב, עם מדידות אובייקטיביות (כמו REM/Verification בהתאם לנהלים), מעקב, והדרכה להורים ולמערכת החינוכית.

מכשירי שמיעה מחירים: מה באמת משפיע על המחיר

הורים שואלים ישר על מכשירי שמיעה מחירים, וזה טבעי. אבל המחיר מושפע מכמה רכיבים:

1. רמת הטכנולוגיה: עיבוד רעש, מיקוד דיבור, הסתגלות לסביבות משתנות, קישוריות.
2. סוג המכשיר: מאחורי האוזן, תוך אוזני, מכשירי שמיעה זעירים, פתרונות מותאמים.
3. סוללה מול טעינה: מכשירי שמיעה נטענים לרוב יקרים יותר, אך נוחים מאוד.
4. שירות ומעקב: אצל ילדים זה קריטי. התאמות תכופות, ביקורות, תיקונים.
5. אביזרים משלימים: מערכות מיקרופון מרחוק לבית ספר, סטרימינג וכו’.

לכן, כאשר אתם שואלים מחיר, חשוב לשאול גם: מה כלול? לכמה זמן? מה תדירות המעקבים? ומה האחריות והשירות.

מכשיר שמיעה מומלץ: איך בוחרים נכון לילד

אין “מכשיר שמיעה מומלץ” אחד שמתאים לכולם. ההמלצה נקבעת לפי:

• גיל ויכולת תפעול
• סוג הירידה בשמיעה (תדרים, עוצמות)
• רמת פעילות יומית: בית ספר, חוגים, ספורט
• צורך בקישוריות / מיקרופון מרחוק
• מבנה אוזן ונוחות

בפועל, אצל ילדים רבים דווקא פתרונות אמינים ועמידים מנצחים, גם אם הם פחות “זעירים”. עם זאת, במצבים מסוימים יש מקום ל מכשירי שמיעה זעירים, בעיקר אם הם לא פוגעים ביציבות, בכוח, ובתחזוקה.

מכשירי שמיעה זעירים מול מכשירי שמיעה נטענים: מה עדיף לילדים

מכשירי שמיעה זעירים נשמעים מושכים, אך בילדים יש שיקולים מיוחדים:

• האם הילד יאבד אותם בקלות?
• האם נוח לנקות ולתחזק?
• האם יש מקום לחלקים קטנים?
• האם יש מספיק עוצמה ויציבות?

לעומת זאת, מכשירי שמיעה נטענים יכולים להיות פתרון מצוין למשפחות:

• פחות התעסקות עם סוללות קטנות
• שגרה קבועה של טעינה
• נוחות להורים ולילד
  אבל חייבים לבדוק התאמה טכנית ושגרת שימוש בבית.

הבחירה הנכונה היא זו שמשלבת תפקוד קליני טוב עם שימוש יומיומי ריאלי.

ומה עם מכשיר שמיעה למבוגרים? למה זה רלוונטי במאמר על ילדים

משפחות רבות מגיעות עם סיפור “רב דורי”: הילד נבדק, ואז מבינים שגם סבא או סבתא מתקשים, או שההורה עצמו עם ירידה בשמיעה. חשוב לדעת: מכשיר שמיעה למבוגרים דורש שיקולים שונים (עבודה, טלפון, מפגשים חברתיים), אבל העיקרון זהה: אבחון נכון, התאמה נכונה, ומעקב.

אם אתם בבית שבו גם ילד וגם מבוגר עם ירידה בשמיעה, כדאי לתכנן את התהליך כמכלול משפחתי: איך מתקשרים בבית, איך מסדרים סביבה שקטה לשיחות, ואיך מתאמים ציפיות.

טינטון וטיניטוס אצל ילדים: נדיר יותר, אבל חשוב לא להתעלם

מילות החיפוש טינטון ו טיניטוס מופיעות הרבה, כי אנשים שומעים עליהן בעיקר בהקשר של מבוגרים. אצל ילדים זה פחות שכיח אך קיים. ילד יכול להתלונן על “רעש”, “צפצוף”, “רשרוש”, במיוחד אחרי דלקת, חשיפה לרעש, או סטרס.

מה עושים?

• לא לבטל את התלונה
• לבצע בדיקת שמיעה מסודרת + בדיקת טימפנומטריה
• לשקול בדיקות נוספות לפי שיקול קליני
  ברוב המקרים, טיפול בגורם (כמו נוזלים/דלקת) משפר את המצב. אם הטינטון מתמשך, נדרש בירור מקצועי.

איך להפוך את היום של הבדיקה לחוויה חיובית

כמה כללים פשוטים שעובדים כמעט תמיד:

• מגיעים רגועים: הילד “קולט” את הלחץ של ההורה.
• לא אומרים “זה לא יכאב” יותר מדי: זה דווקא מרמז שיש ממה לפחד. עדיף לומר: “זה יכול להרגיש מוזר רגע, ואני איתך”.
• שומרים על שגרה: אוכל, שתייה, מנוחה.
• מכינים סיפור קצר: “נוסעים לשחק משחק שמיעה ולגלות איך האוזניים עובדות”.
• מחזקים בסוף: לא על “הצלחת”, אלא על שיתוף הפעולה: “היית אמיץ/ה, היית סקרן/ית, זה היה חשוב”.

שאלות נפוצות של הורים לפני בדיקת שמיעה לילדים

האם הילד חייב לשבת בשקט כל הזמן?

לא. הבדיקה מתוכננת להפסקות קצרות. אודיולוג מיומן יודע להתאים קצב.

מה אם הילד בוכה?

זה קורה. לפעמים משנים סדר, מתחילים מבדיקה אחרת, או קובעים המשך. המטרה היא דיוק, לא “לסיים בכל מחיר”.

האם צריך הפניה?

תלוי במקום ובמטרה. בדיקת שמיעה פרטית לעיתים אפשר להגיע בלי הפניה, אך אם נדרשת בדיקת BERA או הליך רפואי, לרוב תהיה מעורבות רפואית.

האם כל ירידה בשמיעה מחייבת מכשיר שמיעה?

לא. יש ירידות זמניות, מצבים של נוזלים, או צורך במעקב בלבד. ההחלטה מתקבלת מקצועית לפי תוצאה ותפקוד.

בדיקת שמיעה טובה מתחילה בבית ומסתיימת בתכנית ברורה

הכנה של ילדים ל־בדיקת שמיעה לילדים לא דורשת שבועות של אימון. היא דורשת שפה נכונה, ציפיות ריאליות, ותהליך שמותאם לילד. במכון שמיעה מקצועי תעברו סדרת בדיקות מותאמת: החל מבדיקה קלינית, דרך בדיקת טימפנומטריה, ועד בדיקות שמיעה התנהגותיות. במידת הצורך תישקל גם בדיקת BERA / בדיקת ברה כדי לקבל תמונה אובייקטיבית ומדויקת.

אם מתגלה ירידה בשמיעה, חשוב לא לפחד מהמילה “מכשיר”. התאמה נכונה יכולה לשנות את חיי הילד – שפה, ביטחון, למידה וחיבור חברתי. וכששואלים על מכשירי שמיעה מחירים או מהו מכשיר שמיעה מומלץ, כדאי לזכור: אצל ילדים הערך הוא לא רק הטכנולוגיה, אלא השירות, המעקב, והדיוק המקצועי.

אם יש לכם חשד לירידה בשמיעה, עיכוב בדיבור, או שאלות על תוצאות בדיקה קודמת, מומלץ לקבוע בדיקת שמיעה פרטית לילדים במכון שמיעה עם ניסיון בעבודה עם ילדים. בדיקה מדויקת, הסבר ברור ותכנית פעולה מסודרת יחסכו זמן, דאגה, ולעיתים גם יאפשרו התקדמות מהירה יותר בשפה ובתקשורת.

סיכום העמוד ב AI ✨

בדיקת שמיעה לילדים היא צעד חיוני לשמירה על התפתחות תקינה של שפה, דיבור, למידה וחיבור חברתי. במאמר הוסבר כיצד להכין ילדים לבדיקות השונות בצורה רגועה ומשחקית, מה כולל התהליך במכון שמיעה מקצועי, ומדוע בדיקת טימפנומטריה חשובה לזיהוי נוזלים ותפקוד האוזן התיכונה. בנוסף הוצג תפקידה של בדיקת BERA / בדיקת ברה במקרים שבהם נדרשת הערכה אובייקטיבית, במיוחד בגיל צעיר או כששיתוף הפעולה מוגבל. אם מתגלת ירידה בשמיעה, התאמה נכונה של מכשירי שמיעה כולל מכשירי שמיעה זעירים או מכשירי שמיעה נטענים יכולה לשפר משמעותית הבנת דיבור ותפקוד יומיומי. אם יש חשד לקושי בשמיעה, אל תחכו: קבעו בדיקת שמיעה פרטית לילדים וקבלו תכנית פעולה ברורה.

התוכן באתר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או טיפול. אין להסתמך על המידע כתחליף לייעוץ מקצועי אישי ממומחה לשיקום שמיעה, מרופא או איש מקצוע מוסמך. בכל שאלה או בעיה רפואית יש לפנות למומחה בתחום. שימוש במידע המופיע באתר נעשה על אחריות המשתמש בלבד.

שאלות נפוצות על בדיקות שמיעה ילדים: