מיסופוניה – אתם שומעים את בת או בן הזוג שלך נושמים ומיד מתעצבים? אתם נמנעים ממסעדות בגלל רעש הלעיסה של הסועדים או מתעצבנים מרעש שקית הבמבה של הילד שיושב לידכם? אם הנכם רגישים לרעשים שאחרים כמעט אינם שמים לב אליהם, אתם כנראה סובלים ממיסופוניה.
רבים מאיתנו יכולים למצוא רעשים מסוימים מעצבנים או אפילו בלתי נסבלים. דמיינו לעצמכם, לדוגמא, חריטה על לוח גיר שיכולה לעורר צמרמורת בגופינו. עם זאת, ישנם אנשים אשר רעשים יום-יומיים עלולים לעורר אצלם תגובה רגשית אינטנסיבית וחריפה, בעוד שאותם הרעשים בדיוק אינם מעוררים תגובה דומה בסביבתם. אנשים אלו עשויים לסבול ממיסופוניה- הפרעה נוירו-פסיכאטרית אשר מתבטאת ברגשות שלילים אינטנסיביים למשמע של צליל ספציפי. למרות שישנם מחקרים על ההפרעה, היא אינה מופיעה במדרכי האבחון הפסיכיאטריים כהפרעה בפני עצמה ונהוג לראות בה כחלק מהפרעות החרדה או ה-OCD.
מיסופוניה היא הפרעה אשר במסגרתה רעש מסוים מעורר תגובה רגשית או פיזית עוצמתית אשר נחשבת לא סבירה ביחס למצב. אנשים אלו בד"כ יהיו רגישים לרעש ספציפי וידווחו כי הוא "מטריף אותם". תגובתם יכולה לנוע בין כעס ועצבנות לבין התקף חרדה של ממש. אנשים אלו בדרך כלל יבינו כי תגובתם לרעש הספציפי הינו מוקצנת וכי אנשים אחרים אינם סובלים מרעש זה באותה מידה (אם בכלל).
אנשים הסובלים ממיסופוניה מדווחים על רגישות לרעשים אוראליים- כגון רעשי לעיסה, שתיה, כחכוח בגרון ונשימה של עצמם או של אחרים. אחרים מדווחים על קושי לשמוע רעשים כגון רעשי הקלדה, זמזום, חריטה ועוד. לעיתים הקושי הוא עם רעשים חזרתיים כמו למשל נקישות חוזרות ונשנות.
חשוב מאוד לבדוק האם מדובר במיסופוניה או בהיפראקוזיס, שכן בשני המצבים ישנה רגישות לרעשים אח הראשונה הינה מצב נוירו-פסיכאטרית והשניה הינה מצב נוירו-פתולוגי קליני, ישנה בדיקת המבוססת על בדיקת שמיעה אשר יכולה לאבחן את סוג הרגישות ולקבוע האם מדובר בהיפראקוזיס או לא.
תסמיני ההפרעה יכולים להיות מתונים עד חמורים. הסובלים מההפרעה מדווחים על תגובות רגשיות ופיזיולוגיות אשר מתעוררות בעקבות הרעש אליו הם רגישים. בקצה המתון של ההפרעה אנשים נוטים לחוש חרדה מתונה, חוסר נוחות, רצון לברוח או להימנע מהרעש וגועל. בקצה החמור יותר של ההפרעה אנשים נוטים לחוש זעם, כעס, פחד, מצוקה רגשית ואף התקף חרדה למשמע הרעש.
גיל ההתפרצות של ההפרעה אינו חד משמעי, אך אנשים מדווחים על תחילת הסימפטום בין הגילאים 9-13, ההפרעה נפוצה יותר בקרב נשים. ממחקרים שנעשו לא נראה כי ההפרעה נגמרת בעקבות אירוע ספציפי בחייו של האדם.
ההפרעה עשויה להקשות על חייו החברתיים של האדם הסובל ממנה. אנשים הסובלים ממיסופוניה מדווחים על חרדה העולה לפני ההגעה לסיטואציה אשר עשויה לחשוף אותם לרעש אליו הם רגישים, דבר אשר בתורו מוביל להימנעות מסיטואציות כאלה. כך למשל, אנשים עם מיסופוניה אשר מתבטאת בקושי עם רעשי לעיסה עשויים לחוש חרדה לפני ארוחות משפחתיות, הגעה למסעדות וכן הלאה ואף לעיתים עשויים להימנע מאירועים כאלה כדי שלא לחוות את הרעש ממנו הם סולדים.
הטיפול במיסופוניה לרוב יהיה בעזרת שיטת הCBT, אך בשנים האחרונות נעשה יותר ויותר שימוש בשיטת הTRT הנהוגה לטיפול בסובלים מטיניטוס (רעשים באוזניים) בכדי להעלות את סף הגירוי של השמיעה ובכך להפחית משמעותית את סף הרגישות לצלילים הספציפיים.
